צילום: דינה גונה
“רשת סיפור חוזר היא נחמה גדולה בשבילי” אומר המשורר בעל השם רפי וייכרט “בכל מקום שאני רואה את הלוגו שלה מרחוק אני נכנס ותמיד מוצא משהו בשבילי או כמתנה ליקרים לי במחיר השווה לכל נפש. לאחרונה התנחמתי בסניף בבית החולים איכילוב שם שהיתי שבועות ארוכים לצד חברי היקר, חוקר הספרות והמתרגם הדגול עמינדב דיקמן, שנפטר בגיל 63 מסרטן. ישבתי לידו וקראתי ספרי שירה ופרוזה שרכשתי בסניף שבקומת הכניסה”
רפי וייכרט הוא משורר, מתרגם ומבקר ספרות. הוא עורכה הראשי של הוצאת “קשב לשירה”, פרופסור לספרות בחוג לספרות עברית והשוואתית באוניברסיטת חיפה ומכהן כראש התוכנית לכתיבה יוצרת.
אם היית צריך להגדיר אותך ואת יצירתך במשפט אחד מה היית כותב?
“דומני שלפני יותר מ-20 שנה הסופר, העורך והמבקר רן יגיל כתב עליי ‘עבדהּ של השירה’. זה בהחלט ממצה את העניין.”
למה דווקא שירה, למה הז’אנר הלא מתגמל הזה?
“מבחינתי זה בערך כמו שתשאלי למה לחיות? הרי זה כרוך בכל כך הרבה הוצאות. וגם כאבים ואכזבות וזקנה ובסוף מוות. אבל חיים, נכון? אז מבחינתי גם קוראים, כותבים, מתרגמים, עורכים, מלמדים. אני לא רואה את חיי בלי מילים בשורות קצרות ובמקצבים. אני חושב שירים, מרגיש שירים, מתרגש משירים, חי שירים.”
מה המוזה שלך, מתי אתה כותב?
“הכינוי מוזה ייקח אותנו מן הסתם ליוון העתיקה. אני פחות מאמין במוזות ויותר בהקשבה לעולם ובתגובה אינטנסיבית אליו מבלי לחכות שאחת מן העלמות הללו תלחש איזה דבר-שיר באוזני. החושים קולטים את העולם – נופים, אנשים, מראות. המוח מעבד ומגיב מחשבתית ורגשית ואלה זורמים דרך הידיים המקלידות אל הפתקים בטלפון הנייד (כך אני כותב את מרבית שיריי בשנים האחרונות). אגב, בין אלפי הפתקים שאגורים בנייד שלי אפשר למצוא גם רשימות של מה צריך לקנות בסופרמרקט ומה בתי צריכה. השירה מבחינתי איננה מותרות. אני לא מתקדש לקראתה. היא חלק מזרימת החיים, מסדר היומיום, מן החולין של הקיום.”
מי הכותב ממנו אתה שואב השראה?
“לוּ נדרשתי להכין רשימה, ולו תמציתית ביותר, היו מופיעים כאן מאות שמות של משוררות ומשוררים עבריים ומספרות העולם שיצירתם דיברה או מדברת אליי ושמשהו מהם אני מקווה שלמדתי, הפנמתי ויישמתי. בשירה העברית אני יכול לציין את דוד אבידן, אורי ברנשטיין, מאיר ויזלטיר, רוני סומק ויוסף שרון אם לנקוב רק במידיים ביותר.”
אתה חוגג 25 שנה להוצאת הספרים שיסדת “קשב לשירה”, מה הייתה המטרה מאחורי הוצאה זו?
“כששותפיי ואני הקמנו את ‘קשב לשירה’ בשנת 1997 חשבנו שנפרסם 4-3 ספרים בשנה ונתרום משהו למדף הספרים. בחלומותיי הפרועים ביותר לא ראיתי את עצמי מקץ רבע מאה עורך עשרות ספרים ממיטב שירת העולם, משלל לשונות ומקווה להגיע בתוך שנתיים אל הכותר ה-400.”
רבים משיריך זכו להלחנה. זה היה בכוונה, או שאתה פשוט כותב במקצבים?
“להוציא שיר או שניים שכתבתי במיוחד להלחנה. כל שיריי המולחנים נלקחו מתוך ספרי שיריי ומתוך ספרי הפרוזה הפיוטית שלי. חלקם כתובים בחרוז ובמשקל ורבים מהם במבנים חופשיים יותר. יש קבוצה קטנה של מלחינות ומלחינים שמוצאים בשירתי מקור השראה ומחברים לה לחנים יפים. עודד גדיר, קובי פז, ירונה כספי, חני דינור, מאיה בורשטיין וכמובן מוני אמריליו הנהדר. זה ממלא אותי באושר גדול.”
תודה ענקית שהסכמת להתראיין מחכים לשיר הבא…
לאתר סיפור חוזר >> https://rebooks.org.il/
הריאיון בוצע ונכתב על ידי רותי זוארץ מסיפור חוזר חיפה- סופרת, משוררת, עיתונאית ומעבירת סדנאות כתיבה.