הכירו את הגר אלוש, סמנכ"ל שיקום, MScOT בקבוצת שכולו טוב!
הגר מובילה את מערך השיקום המקצועי בקבוצת שכולו טוב, הכולל את מנהלי השיקום התחומיים ואת מטה השיקום- מערך התעסוקה הנתמכת, מערך ידע ופיתוח מקצועי, מערך ידע מניסיון ומחלקת מחקר ופיתוח.
היא בעלת מעל 15 שנות ניסיון בשיקום בקהילה, עובדת בקבוצת שכולו טוב משנת 2005 והיוותה חלק משמעותי מהקמת מיזמי הקבוצה לאורך שנות פעילותה, יזמה והובילה את פיתוח החלק המקצועי של "מודל היחידה המשלבת", זוכה פרס zero project לשנת 2017, והטמעתו בכלל מיזמי התעסוקה בקבוצה.
להגר תואר ראשון ותואר שני בריפוי בעיסוק מטעם אוניברסיטת תל אביב, והיא בעלת הסמכה להתערבויות סנגור-עצמי, CSW (מיומנויות קוגניטיביות לעבודה) והדרכה קלינית (שלב ב) מטעם בית הספר לשיקום, שילוב והחלמה בבריאות הנפש, הקרייה האקדמית אונו.
במהלך השנים, הכשירה מאות אנשי צוות מקבוצת שכולו טוב ומארגונים נוספים בתחומי שיקום, הכשרה והחלמה, וייצגה את הארגון בכנסים לאומיים ובינלאומיים, בהרצאות וסדנאות בנושאים מגוונים הקשורים לשיקום והכשרה של אנשים עם חסמים תעסוקתיים וחברתיים.
היי הגר אנחנו מקווים שהגעת לראיון מוכנה ושאת מוכנה לחשוף הכל על התפקיד?
ספרי לנו, מתי הגעת לקבוצת שכולו טוב ואיך את מתארת את תפקידך כסמנכ"לית שיקום?
"התחלתי את העבודה ב"שכולו טוב" כמרפאה בעיסוק צעירה, לפני 15 שנים. חלק מלימודי הריפוי בעיסוק כללו גם התמחות מעשית בתחום הפסיכיאטריה, וקורס בשיקום בריאות הנפש בקהילה, שאז היה עוד יחסית בחיתוליו, כמה שנים אחרי שיצא חוק "שיקום נכי נפש בקהילה" שחולל שינוי עצום ואפשר ליזמים וארגונים להציע אפשרויות לשיקום מחוץ לבתי החולים הפסיכיאטריים והמוסדות הסגורים. מאוד התחברתי לרעיון של שיקום בתוך הקהילה, ושל השתלבות אמיתית של אנשים שהיו עד אז לעיתים מאושפזים למשך תקופות חיים ארוכות, בחיים עצמאיים כפי שהם רוצים לחיות.
המרצה שלי בקורס שיקום בקהילה, פרופ' נעמי הדס-לידור (שלימים הקימה את בית הספר לשיקום שילוב והחלמה בקריה האקדמית אונו), חיברה אותי לקבוצת שכולו טוב, שבדיוק הייתה בשלבי הקמה וחיפשה מנהלת שיקום למפעל הראשון של הקבוצה, מפעל הנרות בראש העין, שנקרא כיום "יוצרים אור". לאחר מספר שנים כמנהלת שיקום של "יוצרים אור" ושל מפעל נוסף שהייתי חלק מהקמתו, התחלנו להקים עוד מפעלים והתקדמתי לתפקיד מנהלת השיקום הארצית של המפעלים המשלבים (שנקראים כיום המותגים היצרניים), ומשם לתפקיד סמנכ"ל שיקום אותו אני ממלאת בשבע השנים האחרונות.
במסגרת התפקיד אני אחראית על כלל המערך המקצועי של הקבוצה, שכולל את החטיבות התעסוקתיות ואת החטיבה החברתית, מובילה יחד עם מטה השיקום ומנהלות השיקום התחומיות את פיתוח ויישום המודלים המקצועיים של הקבוצה."
את פיתחת את מודל היחידה המשלבת, את יכולה לספר לנו איך הגעת למודל?
"מודל היחידה המשלבת הוא מודל שיקום תעסוקתי שצמח מהשטח, מהצורך שעלה ממקבלי השירות שלנו ומהצוותים שליוו אותם, ושלי כחלק מהם.
בתחילת הדרך ועד שנת 2010 כלל המיזמים התעסוקתיים של שכולו טוב פעלו רק כהכשרות מוגנות, וכאשר אדם חש שהוא מוכן- היה עובר לשירות נפרד של תעסוקה נתמכת, כלומר נפרד מכל מה ומי שהכיר עד אז, ומתחיל משהו אחר לגמרי. היו הרבה אנשים שזה התאים להם והצליחו לבצע את המעבר, אבל ראינו גם הרבה אנשים שזה לא התאים להם, שהמעבר היה להם קשה או קיצוני מדי, שפוטרו אחרי זמן קצר מהעבודה שמצאו וחמור מכך- התביישו לחזור חזרה להכשרה, או כאלה שאפילו לא העזו לעשות את הצעד הראשון כי פחדו להיפרד מכל מה שהכירו. יצאו אז כ 7-10% מקבלי שירות לשוק העבודה בשנה, ומתוכם כאמור הרבה חזרו או לא הצליחו.
יחד עם עופר כהן, המנכ"ל, ועירד אייכלר, יו"ר הקבוצה, הבנו שאנחנו צריכים לעבור לעבוד בצורה אחרת, לפתח מודל חדש. ברמת ההכשרה- לפתוח יותר ויותר מותגי הכשרה בקהילה שמאפשרים תעסוקה משמעותית ורלוונטית וכמה שיותר אינטראקציות עם הסביבה, וברמת המודל המקצועי- מודל מאפשר וגמיש יותר, שמספק את הבסיס הבטוח להתחיל בתהליך ההשתלבות בעבודה עוד בשלב ההכשרה המוגנת, ולקבל את התמיכות וההכשרות המתאימות כדי לתכנן מסלול קריירה, להשתלב, להתמיד ולהתקדם בעולם העבודה.
כשהיה לנו מודל ראשוני שהיינו שלמים איתו גם ברמה העסקית וגם ברמה המקצועית, שיתפנו בחשיבה גם את השותפים שלנו במשרד הבריאות, ובראשם רונית דודאי, היום ממונת השיקום הארצית, ואז אחראית תחום תעסוקה, ויחד יצאנו לדרך.
היום, יש לנו כבר 30% מקבלי שירות שנמצאים ומתמידים בשוק העבודה הטבעי בליווי שלנו (בנוסף על האחוז שיוצא לדרך עצמאית ללא ליווי), והמספר רק הולך וגדל, אנחנו מרחיבים ומשפרים כל הזמן את מודל העבודה, ובשנים האחרונות, אחרי שהמודל זכה בפרס באו"ם ב 2017 התחילו להתעניין בו גם במדינות שונות בעולם, ואנחנו יוצרים שותפויות ומעבירים הרצאות וסדנאות לצוותי שיקום על המודל שלנו.
בשנתיים האחרונות אני פועלת יחד עם ענבל בועז, מנהלת החטיבה החברתית, ובשיתוף עם ורד שפיר-קיסר, מנהלת תחום השכלה, חברה ופנאי במשרד הבריאות לפיתוח והטמעה של מודל דומה גם לתחום השיקום החברתי, שלהערכתי גם הוא יביא לשינוי משמעותי ופריצת דרך בתחום הפנאי העצמאי בקהילה, בארץ ובעולם."
מחכים לשמוע על ההצלחה גם בתחום החברתי! למה בחרת דווקא בתחום השיקום?
"תמיד ידעתי שאני רוצה לעבוד עם אנשים, ולעשות דברים משמעותיים שכוללים יצירת שינוי לטובה בעולם, אבל לא ידעתי איך זה יבוא לידי ביטוי. כשחזרתי מהטיול הגדול של אחרי צבא והתלבטתי מה ללמוד, מילאתי איזה שאלון תעסוקתי באינטרנט (שהיה אז בתחילת הדרך…) ויצא לי או עיצוב גרפי או ריפוי בעיסוק, אז נרשמתי לריפוי בעיסוק ?
במהלך הלימודים יצא לי לעשות התמחות קלינית עם סוגים שונים של אוכלוסיות, ביניהן ילדים עם עיכובים התפתחותיים בגן-ספיבק, ומבוגרים עם פגיעות חוט-שדרה בבית החולים השיקומי "בית לוינשטיין, וגם עם אנשים עם התמודדות פסיכיאטרית ב"שלוותה". אהבתי מאוד את כל המטופלים שפגשתי, ומה שהכי עניין אותי היה נושא קידום העצמאות של האדם בהתמודדות היומיומית שלו בקהילה, בכל תחומי החיים.
לפני קבוצת שכולו טוב עבדתי כמרפאה בעיסוק במשרד החינוך, עם ילדים עם לקויות למידה ועיכובים התפתחותיים שמשולבים בבתי ספר רגילים. מאוד נהניתי מהעבודה עם הילדים, אבל בתחום השיקום בקהילה ובקבוצת שכולו טוב מצאתי מקום שאיפשר לי להביא לידי ביטוי את הרצון, הכישורים והיצירתיות שלי, ולהרגיש שאני חלק מיצירת שינוי אמיתי, לאדם ולחברה."
מדהים! מה את חושבת שמייחד את התפקיד שלך?
"התפקיד שלי משלב בתוכו הרבה דברים- גם ניהול והדרכה של צוות רב-מקצועי, גם ממשקי עבודה מגוונים, החל ממקבלי שירות וצוותי שטח ועד לנציגי ממשלה ומנהלי ארגונים שונים בארץ ובחו"ל, והעבודה כוללת גם הנחיה והדרכה מקצועית, שמירה על סטנדרטים של ליווי מקצועי בארגון, וגם הרבה פיתוח של מודלים."
מה את הכי אוהבת בעבודה?
"את האנשים, את האנרגיות ואת מרחב הפעולה. האנשים- מקבלי השירות שלנו, אנשי הצוות, וכל השותפים שלנו בעולם השיקום, בארץ ובעולם, שאני זוכה לעבוד איתם, לחשוב יחד איתם על איך לעשות דברים טוב יותר, איך להצליח לעזור ולהגיע לכמה שיותר אנשים ולתת להם את השירות הכי מקצועי והכי טוב שאפשר, לשמוח יחד כשזה מצליח, ולהסיק יחד מסקנות כשזה פחות עובד. האנרגיה- התחושה המיוחדת שאנחנו עושים יחד משהו טוב, שיוצר שינוי אמיתי במקום שזקוק לשינוי, שכולנו יחד שותפים לדבר הגדול הזה וכל אחד תורם מהיכולות, מהידע ומהניסיון שלו או שלה. ומרחב הפעולה- הקרקע הפוריה שקבוצת שכולו טוב מספקת ליצור דברים חדשים, לא לפחד להעז, לטעות, לתקן. לחשוב כל הזמן מה הדבר הבא ואיך אפשר לעשות את הדברים אפילו עוד יותר טובים."
יש אתגרים בעולם השיקום?
"יש הרבה אתגרים בעולם השיקום של היום, המרכזיים שבהם:
ברמת השירות/הארגון- פיתוח של שירותים והכשרות שרלוונטיים לעולם של ימינו, בעיקר הכשרות דיגיטליות, שיאפשרו לאנשים להשתלב בעבודה ובחברה בצורה מיטבית.
ברמת האדם/מקבל השירות- לסייע לכמה שיותר מקבלי שירות להיות אקטיביים ומובילים גם בתהליך של עצמם, וגם כשותפים בתהליכי קבלת החלטות ועיצוב מדיניות של ארגונים ושל משרדי הממשלה.
ברמת הקהילה- הסברה, היכרות וחשיפה, כדי לצמצם ככל הניתן את הסטיגמה שיש על אוכלוסיות שונות בחברה, ולהפוך לחברה מכילה ומקבלת יותר, שמצליחה להכיל בתוכה אנשים עם מגוון יכולות וכישורים."
נשמע לא קל. מה ה'מוטו' שלך, איזה משפט מנחה אותך בחיים?
כשהייתי ילדה, היה משפט שאבא שלי תמיד אמר לי, "תעשי מה שאת אוהבת, ותאהבי מה שאת עושה". אימצתי את המשפט הזה, ואני משתדלת תמיד לעשות דברים שאני אוהבת- שחשובים לי, שאיכפת לי מהם ושאני נהנית מהם, ומתוך כך- להפיק הנאה וסיפוק גם מהדרך וגם מהתוצאה."
אחלה משפט, נאמץ ? מה המטרה העיקרית שלך בתפקיד?
"חד משמעית- המטרה שלי היא לוודא שקבוצת שכולו טוב נותנת את הליווי השיקומי המקצועי, הרלוונטי והמתקדם ביותר, לכל מקבל ומקבלת שירות שלנו, ומגיעה לכמה שיותר אנשים עם חסמים תעסוקתיים או חברתיים שזקוקים לכך."
וכדי לקדם את המטרה, מהם היעדים שלך לשנה הקרובה במערך השיקום בקבוצה?
"בשנה הקרובה אני והצוותים שלי מתמקדים בפיתוח של מענים, שירותים והכשרות חדשות, גם לאוכלוסיות נוספות וגם חידוש של שירותים לאוכלוסיות קיימות, בארץ ובחו"ל, כך שיתאימו אפילו יותר לעולם העבודה והפנאי של ימינו, ויאפשרו למקבלי השירות שלנו להיות מעורבים בשירות, להפיק ממנו את המירב, ולהשיג את המטרות והיעדים שהציבו לעצמם."
מחכים לשמוע על ההצלחות שלכם! לסיכום, ספרי לנו 5 דברים שלא יודעים עלייך
-גדלתי בקיבוץ ברמת הגולן מול הכנרת, ואפילו ניהלתי במשך שנה את חדר האוכל בקיבוץ
-אני דוברת שפת סימנים ישראלית, ופעם חשבתי שאעסוק בזה בצורה מקצועית
-כשטיילתי בניו זילנד עשיתי צניחה חופשית, היה מדהים (למרות שהיום לא הייתי עושה את זה!)
-כשהייתי ילדה, חלמתי להיות סופרת ואפילו כתבתי כמה ספרים למגירה
-בשעות הפנאי, אני אוהבת לפתור תשבצי הגיון, רצוי יחד עם עוד אנשים
שמחנו להכיר אותך הגר, המשיכי בעשיה מחכים לראיון הבא !
