חלקים מהשלם

ניר שבי - מנהל מערך ידע מניסיון, קבוצת שכולו טוב, משתף את חוויות חייו – גם בתור אדם עם מגבלה נפשית בעצמו, וגם להיות חלק מהמטה המקצועי "שכולו טוב".
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

איש מקצוע, נותן שירות, מקבל שירות. אלו כמה חלקים ממני אותם אני מביא לעבודה בכל בוקר. בשנתיים האחרונות אני מנהל מערך ידע מניסיון בקבוצת “שכולו טוב”. חזון הקבוצה הוא שקבלת ההחלטות ועיצוב המדיניות בקבוצה יעשה במשותף עם מקבלי השירות. שאיפת המערך היא לשלב בין הידע מהניסיון האישי של מקבלי השירות לבין הידע המקצועי בקבוצה, מתוך הערכה לשני גופי הידע ואמונה בשילוב ביניהם.

סלילת הדרך ארוכה ומלאת אתגרים וקשיים ואי אפשר לעשות אותה לבד. זו חייבת להיות דרך משותפת לכולם – לאנשי המקצוע, לנותני השירות בשטח ולמקבלי השירות. אני חווה את המכשולים של הדרך בתוכי – בתור אדם עם מגבלה נפשית שמקבל שירותי סל שיקום שני עשורים מחיי, בתור נותן שירות כבר חמש עשרה שנים בתחום השיקום ובתור עובד סוציאלי ומנהל תחום.

כיום אני חלק ממטה קבוצת “שכולו טוב”. תפקידי העיקרי הוא בניית תשתית של נבחרות “משפרי שירות” אזוריות בקבוצה. נבחרת משפרי שירות אזורית היא קבוצת משימה אשר בנויה מנציגים מכל יחידה באזור. משפרי השירות בנבחרות עוברים הכשרה מקצועית שמסייעת להם לבצע את תפקידם כמשפרי שירות, מעניקה להם כלים מתאימים לביטוי עצמי כבעלי ידע מניסיון ולמימוש קבוצתי בנבחרות משפרי השירות. משפר השירות הוא מקבל שירות באחת מיחידות התעסוקה או הפנאי של הקבוצה שניבחר על ידי מערך ידע מניסיון בקבוצה. אני זוכה לפגוש במשפרי השירות הנבחרים חבר’ה בעלי יכולות של הסתכלות ביקורתית, למידה, השתלבות בקבוצה, מוטיבציה פנימית ורצון להניע תהליכים קהילתיים בשיתוף פעולה עם קבוצת “שכולו טוב”. 

אני מלא באהבה לעשייה המקצועית שלי. אני בונה מערך חדש של ידע מניסיון. מערך שמאפשר לא רק לי לבטא את הידע האישי והמקצועי אותו צברתי במהלך חיי, אלא הוא מאפשר לעשרות חבר’ה בעלי ידע מניסיון לבטא את היכולות הייחודיות שלהם. משפרי השירות פועלים ביחידות התעסוקתיות והחברתיות בהם הם מקבלים שירות, בעוד הם פועלים במסגרת נבחרות משפרי השירות האזוריות בהן הם מוציאים לפועל פרויקטים קהילתיים למען שיפור השירות בקבוצה. פרויקטים אלו מבוצעים מנקודת המבט של אנשים בעלי ידע מניסיון ובנוסף חברי הנבחרות צומחים באופן אישי בזכות הזדמנויות שנפתחות בדרכם. אני מרגיש שאני חלק מדבר גדול ומשמעותי. זו המתנה האישית שאני קיבלתי.

את המתנה הזאת לא קיבלתי בקלות. קיבלתי אותה בזכות עבודה קשה שבמקביל אליה חוויתי כמה נקודות מפנה מקצועיות ואישיות בעבודה. כל נקודת מפנה טלטלה חלק אחר בי. בתור מקבל שירות אני בוחן ובודק את אנשי המקצוע שמלווים אותי. כיום כשמקבלי שירות בוחנים את כוונותיי בתור מנהל המערך אני מודה שאני נפגע וכועס. אני שואל את עצמי – “איך הם לא רואים שאני רוצה בטובתם? איך הם לא מצטרפים למערך כל כך חדש וטוב?”. אז אני נזכר שגם אני לא נותן אמון כל כך מהר, שגם אני לא מצטרף לדרכו של כל מתלהב שעובר בדרכי, שגם אני בוחן וביקורתי. דווקא את האנשים הביקורתיים שקשה לסחוף לדברים חדשים אני מעוניין לצרף לנבחרות משפרי השירות. חשוב לי שחברי הנבחרות יצטרפו מרצון חופשי ומבחירה אישית לנבחרות, לכן אני שם את רצונותיי האישיים בצד וממתין שהחבר’ה יבחרו להצטרף אלי. שיסללו באופן עצמאי את דרכם כבעלי ידע מניסיון. כל יום אני לומד לכבד את דרכו האישית של מקבל השירות.

כשסיימתי את האוניברסיטה והפכתי לעובד סוציאלי הייתי בטוח שאני יודע הכול.  מלמלתי לעצמי “מי כבר יכול לחדש לי, הרי אני כבר מוסמך להביא את הבשורה של תיקווה לעתיד טוב יותר”. תרשו לי לצחוק על עצמי. כשאני עובד בצמוד עם הצוות המקצועי בקבוצה אני נזכר בכל רגע כמה יש לי ללמוד ולהתפתח. אני לומד בקבוצה להיות חלק מקבוצה. יש לי המון הערכה לאנשי המקצוע איתם אני עובד,  כך שאני מתאמץ לקחת נשימה, להקשיב וללמוד ממנוסים וחכמים ממני. 

יש לי חלום – לראות מה יהיה בעתיד. איך יראה מערך ידע מניסיון בקבוצת “שכולו טוב”, איזה איש מקצוע ומנהל אתפתח להיות, האם התפיסות שלי ישתנו בתור נותן שירות, אילו שירותים אבחר לקבל בתור מקבל שירות וכמה אור וקסם ימשיכו ילדיי להפיץ בעולם. 

אני רואה את מערך ידע מניסיון הופך להיות גוף ידע עצמאי בתוך הקבוצה. גוף ידע ששותף ומעורב בתהליכים בקבוצה בכל הרמות. אני רואה את משפרי השירות שותפים בעשייה ביחידות ברמה תפעולית ושיקומית וכמו כן שותפים מלאים בהגדרת השותפות בין מקבלי ונותני השירות. אני רואה את נבחרות משפרי השירות פזורות בכל הארץ ומשפרי שירות חדשים מקבלים הכשרה באופן שוטף בכל שנה. אני רואה פרויקטים קהילתיים שנעשים על ידי נבחרות משפרי השירות ומתווים דרכים חדשות ומקוריות שנובעות מהכרה בעומק ובחשיבות של ידע מניסיון.

בתור איש מקצוע ומנהל אני שואף להפוך לעובד שמקבל את עצמו. מכיר במגבלות שלי כאדם עם מגבלה נפשית וממשיך ליהנות מהיצירתיות שבי. כשאשכיל לקבל את הצדדים השונים בי, אדע טוב יותר לקבל את הצדדים השונים שאני פוגש במקבלי השירות ללא שיפוטיות, ללא ביקורת ועם ראש פתוח ולב קשוב. אני מקווה שהתפיסות המקובעות שלי בתור נותן שירות יקבלו חופש ומעוף חדשים. כיום אני לוקח את מירב העשייה על עצמי ובטוח שתפקידי הוא לתת את כל התשובות. כשאצליח להשתחרר מהעול הזה, אדע לשמוע ולהקשיב טוב יותר לדברי העומק והחוכמה שיש למקבלי השירות ללמד אותי.

אני מקווה שאם אבחר להמשיך לקבל שירות בעתיד, השירות יהיה מתאים לי אישית, שאוכל להבין בדיוק מה הוא נותן ומה הוא דורש ממני. שנותני השירות ידברו איתי ולא עלי. שארגיש עטוף באמפטיה גם בימים בהם אני לא יכול להביט על עצמי, כי אם אעשה זאת פשוט אפרוץ בבכי.

וילדיי. אני מקווה שילכו בדרך החלומות האישיים שלהם.

החלומות שלי, האישיים והמקצועיים מחזיקים אותי חי, נושם ובועט. יש חלומות בהם אני מתעורר באמצע הלילה וחייב להתחיל לכתוב. ויש חלומות שאני מוצא את עצמי באמצע היום בחרדה משתקת בגללם. יש ימים בהם אני יוצר וברוב הלילות אני ישן. כפי שכל סוגי החלומות והימים הם חלק ממני כך יש מקום לכל אדם, לכל קצב אישי, לכל טעות ולכל הצלחה. כולנו חלקים מהשלם.

ניר שבי – מנהל מערך ידע מניסיון, קבוצת שכולו טוב

?האם הכתבה עניינה אותך
0
8

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.