“ההצעה הטובה ביותר שאני יכול להשיא לאדם הצעיר הוא לקרוא לפחות שלושה ספרים בשבוע: אחד על היסטוריה או ביוגרפיה, אחד של ספרות יפה או שירה והאחרון על מדע או טכנולוגיה”. -שמעון פרס
מחקרים רבים מראים כי קריאת סיפורים לילדים תורמת להתפתחות השפה. במחקר שהתפרסם לפני כמה שנים בכתב העת “התפתחות הילד” ובדק פעוטות עד גיל שלוש הראה כי הבנת הנקרא והתפתחות השכלית של ילדים ששומעים סיפורים כבר מגיל צעיר טובות משל ילדים אחרים.
מדענים אמריקאים גילו כי לקריאת ספר טוב יש ביטוי ביולוגי על המוח. קריאת ספר, משפרת את תפקודי המוח למשך חמישה ימים לפחות. החוקרים ערכו סריקות מוח יומיות לנבדקים לאחר שקראו במשך ימים ספר מתח. נמצא כי מדי יום ביומו הלכו והתהדקו הקשרים הבין עצביים, והדבר שיפר את תפקוד המוח. כשסיימו הנבדקים את קריאת הספר התברר שהשיפור החזיק מעמד חמישה ימים.
חוקרים ישראלים שעקבו אחרי כאלף קשישים בירושלים במשך 18 שנה אמרו כי אנשים שקוראים כל יום- חיים טוב ומאריכים חיים. מדוע? “ככל שאתה משתמש במוח יותר, כן אתה משפר את זרימת הדם”, הסבירו החוקרים. “ייתכן שזה משפיע גם על ההערכה עצמית – אנשים שקוראים מרגישים שהם חיוניים. לעומת זאת, לצפייה בטלוויזיה אין תרומה לאורך החיים. קריאה היא פעולה אקטיבית לעומת צפייה בטלוויזיה, שהיא פסיבית, ולכן קריאה שומרת יותר מפני הידרדרות”.
בכל ספר שתמשיכו לקרוא אחרי הפוגה, תהיו חייבים להיזכר בפרטי הסיפור שכבר קראתם, בעלילות המשנה שימשיכו ובניואנסים הקטנים של הדמויות. המוח שלנו מסוגל לזכור דברים רבים כשאנו חוזרים אליהם וככל שאנו מאמנים אותו. בכל פעם שאנחנו לומדים דבר מה חדש נוצר קשר במוח (סינפסה) שמתחזקת כאשר אנו נזכרים בו. פעולות רבות כאלה של זיכרון מאמצות ומאמנות את המוח.
מעבר להפגת המתח, סוגים מסוימים של ספרים מסוגלים לגרום לתחושה חזקה של שלווה ורוגע. טקסטים רוחניים, למשל גורמים להורדת לחץ דם ולתחושה עצמתית של נינוחות. בעוד שקריאת ספרי הדרכה לעזרה עצמית הוכחו כיעילים אצל אנשים הסובלים מתופעות דיכאון וממחלות נפש קלות.
“אבל ספרות היתה ותמשיך להיות, כל עוד היא תתקיים, אחד המכנים המשותפים לכל חוויה האנושית, שדרכו יכולים בני אנוש לזהות את עצמם ולשוחח זה עם זה, יהיו אשר יהיו מקצועותיהם, חייהם, מיקומם התרבותי והגיאוגרפי ונסיבותיהם האישיות. הספרות אפשרה ליחידים להתגבר על ההיסטוריה: כקוראים של סרוונטס, של שייקספיר, של דנטה ושל טולסטוי אנו מבינים זה את זה מעבר למרחבי החלל והזמן, ומרגישים את עצמנו כמי שייכים לאותו מין, כי מתוך היצירות של הסופרים הללו אנחנו לומדים מה משותף לנו כבני אדם, מה נשאר משותף לנו בתוך כל השוני שמפריד ביננו. אין דבר שמיטיב לגונן על האדם מפני סכלותן של דעות קדומות, של גזענות, של פלגנות דתית ופוליטית ושל לאומנות מאשר האמת ששבה ומופיעה בכל ספרות גדולה: שבני האדם מכל האומות ומכל המקומות שווים אלה לאלה, ושרק אי צדק זורע ביניהם אפליה, פחד וניצול”. -מריו, ורגס יוסה
אסף ממליץ לקרוא סיפורים דיגיטליים מוקלטים וסיפורים קצרים בסוף יום ובימי שבת.
לצפייה בלייב המלא – לחצו כאן
