יום שני 21/09/2020

הסיפור שאינו נגמר

הסיפור שאינו נגמר הוא למעשה הסיפור של כולנו יחד ושל כל אחד מאיתנו בנפרד. נשמע מסובך? תתפלאו אבל ממש לא. מוזמנים להצטרף ולהיות חלק ממשהו גדול יותר.
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

שלום לכולם וברוכים הבאים ל – סיפור שאינו נגמר,

הסיפור הזה הוא הסיפור של כולנו יחד ושל כל אחד מאיתנו בנפרד, והוא לא נגמר למעשה הוא מתחיל ממקום חדש לעבר עתיד חדש, אולי אפילו לעידן חדש. בסיפור שאינו נגמר הזה, אתם מוזמנים לספר את הסיפור שלכם, לספר על מה שעובר עליכם בימים אלה, שהם ימים לא רגילים ומשונים לא רק לכם אלה לכולם ולא רק בארץ, אלה ברחבי העולם כולו.

הרעיון שמאחורי הסיפור שאינו  נגמר הוא פשוט, מדובר בסיפור אחד גדול שמורכב מהרבה סיפורים קטנים. כל אחד מוזמן לכתוב משהו אישי שהוא רוצה לשתף עם כולם בצורת סיפור קצר, שיר, מחשבות, הגיגים או דברים שמעסיקים אותו בזמנים האלה ולשתף אותם כאן. על מנת שאנשים נוספים יוכלו לקרוא ולהנות מהסיפורים המעניינים שיעלו כאן.

כדי להשתתף באתגר צריך להיכנס לגוגל דוק ולכתוב שם את הסיפור הקצר שלכם.
הלינק לכתיבת הסיפור >> למעבר לקישור לחץ/י כאן


הכללים הם פשוטים:

  1. כותבים סיפור קצר, של כחצי עמוד (ואם יצא קצת יותר לא נורא).
  2. מתחילים את הסיפור האישי עם המילה האחרונה שסיימה את הסיפור הקודם (משתדלים).
  3. אפשר לסיים את הסיפור בכל מילה שרוצים, חוץ מאשר עם המילה – סוף!
  4. אפשר להזדהות בשם, אבל לא חייבים. אם מזדהים בשם רושמים אותו בשורה נפרדת לפני תחילת הסיפור.
  5. מגוללים למטה עד לסיפור האחרון שנכתב וממשיכים אחריו.
  6. עושים שתי שורת רווח בין הסיפור הקודם לסיפור הבא.
  7. מקפידים על שפה יפה ומכבדת.
  8. מוזמנים להזמין חברים להשתתף בכתיבה.


זהו, בהצלחה!
מתחילים כאן…


++++++++++++++++++++++++++++++++++++


כאן ועכשיו. זה מה שיש לנו בימים אלו. אנחנו לא יודעים מה צופן לנו העתיד. יש תחזיות בשפע אבל אף אחד לא יודע באמת. אז מה שנשאר זה לעשות את הכאן ועכשיו הכי מהנה עבורי. עבורנו. 

כבר הרבה זמן שאני שואפת למינימליזם. אבל הבית שלי לא משקף את זה. אז עכשיו זה הזמן. בלי הפרעות. אני לבד בבית ויכולה לעשות בלגן בשביל לעשות סדר. בשביל למיין ולזרוק כל מה שלא צריכה, לא אוהבת, לא משתמשת או מעלה בי רגשות שליליים. בצעדים קטנים. חמש דקות פה עשר דקות שם, אני מתחילה לראות שינוי.

שינויים שרואים מכאן. בבוקר התעוררתי בהתרגשות. היום יש לי סיבה להתלבש. התלבשתי. צחצחתי שיניים סרקתי שיער. אספתי את כל החבילות שהכינותי מראש ויצאתי מהבית. לא נעלתי את הדלת…. על הספסל מתחת לבניין ישבו שלושה חתולים שאף פעם לא מתקרבים לשם. הסתכלו עלי בעניין. לא מבינים מה עושה כאן פתאום בן אדם. הרי זו הממלכה שלהם עכשיו. ליד הדלת של הפח.. המתין חתול אחד, כאילו הייתה זו דלת המקרר שתיכף תיפתח ועולם של מטעמים יהפוך לזמין. כשהתקרבתי, הוא התרחק באיטיות. יודע כבר שאין לו מה לפחד בימים אלו. חדורת מטרה, פתחתי את דלת המתחם של הזבל והנחתי את החבילות שהיו בידי, אחת אחת בתוך הפח הגדול. רגע לפני שנכנסתי בחזרה לבניין, נשמתי עמוקות את האויר הקריר ונהניתי מכמה טיפות גשם שקישטו את שיערי בנצנוצי טל של בוקר. המשימה הושלמה. אפשר לחזור לדירתי הקטנה המבודדת והבטוחה.

בטוחה ברצון שלי לספר לכם ולשתף אותכם בחוויה מהבידוד ,שנקראת משלוח מתקשרים ומזמינים משהו לאכול .חוויה קסומה .להרגיש רעב. להרים טלפון וכעבור מספר דקות האוכל אצלך. הזמנתי שניצל צ’יפס חומוס וסלט. והכל הגיע חם וטעים. אלה רגעים של מיצוי ההנאה. לשבת בשקט ולאכול לבד בבית .ללא כלים בכיור ללא התעסקות עם בישול. פשוט להנות מכל ביס .והתחושה הכי חזקה .שעטפה אותי זה החום סביב החוויה הזאת .כאילו נשלח איזה זרקור של חום ואהבה. כאלו ההורים שלי איתי ואני שוב פעם ילדה 

הרי מישהו הכין לי ודאג לי. החלק של הכסף נשכח. ורק החוויה נשארת. לכן אני אומרת לבם פנקו את עצמכם. כי זה עושה כל-כך טוב.

טוב לי. טוב לי ללכת בבוקר, לנשום אויר צח

טוב. טוב לי שקניתי לי פסטה , פטריות שמפיניון טריות .

טוב לי שמצאתי שמנת לבישול במדף האורגני כי לא נשאר במדף הרגיל. לא טוב לי שהכל סביב הבית ואני יוצאת פעם ביום. לא טוב לי שהשותפה לדירה משאירה צלחת או מתחמקת לעשות את התורנות שלה, או השותף החדש דבוק לי לחדר ואני שומעת כמעט הכלללל אפילו את הנחירות שלו בארבע בבוקר. שיהיה סוף שבוע נפלא:(

?האם הכתבה עניינה אותך
0
2

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.