תרומתה וחשיבותה של פעילות פנאי משמעותית בשגרה ובחירום

מהו בעצם פנאי? מה היתרונות שלו - חוץ מהנאה וכיף? מה זה פנאי משמעותי ומה הקשר שלו להפגת הבדידות? פעילות פנאי יכולה להיתפס כמובנת מאליה, אבל לא הרבה יודעים כמה היא חשובה לאיכות חיינו ולצמיחה ממשברים! בדיוק בשביל זה, ענבל בועז וד''ר יעל וינשטיין מסבירות לנו את חשיבותה של השתתפות בפעילות פנאי גם ביומיום וגם בחירום! נו, כבר בחרתם פעילות פנאי בשביל עצמכם? :)
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

ענבל בועז, מרפאה בעיסוק, MSc.OT, מנהלת החטיבה החברתית – קבוצת שכולו טוב, וד”ר יעל וינשטיין, מנהלת מחקר ופיתוח – קבוצת שכולו טוב, מסבירות לנו את חשיבותה של השתתפות בפעילות פנאי גם ביומיום וגם בחירום.

חשיבות קיום פנאי בשגרה

פנאי הינו הזמן העומד לרשות האדם כשהוא פנוי מעבודה  ומפעולות אחרות הנדרשות לצורכי קיום,  מלווה בתחושת חופש (וינבלט, 2003).

כל בני האדם שואפים לחיים מלאי משמעות כמקור לאושר ורווחה אישית. משמעות המושג יצירת משמעות היא תהליך בו האדם שואב משמעות מפעילות פנאי כלשהיא בה הוא משתתף. מבין כלל העיסוקים, פנאי נחשב לתחום מוביל בחיים, שבו אנשים מבקשים להשיג משמעויות מרכזיות במספר רבדים- פסיכולוגית, רוחנית, חברתית ותרבותית (Iwasaki, 2017).

מהפעלת שרות פנאי הפועל משנת 2003 נוכחנו לגלות כי להשתתפות בפעילות פנאי יתרונות רבים. הפנאי מאפשר שחרור רגשות שליליים דרך פעילות חיובית, התנסות במיומנויות חדשות ולמידתן, ומילוי שעות הפנאי הרבות בפעילות משמעותית. בנוסף, חידוש מלאי האנרגיה, מנוחה והורדת לחץ ומתח ולעתים בריחה מהמציאות. מעבר לכך, ישנן פעילויות פנאי שמאפשרות  שחרור עודפי אנרגיה,  העלאת הערכה עצמית ותחושת מסוגלות, במה לפיתוח יצירתיות וביטוי עצמי. אחרות מקדמות את הפן החברתי בחייו של אדם- הזדמנות להתחבר ולהכיר אנשים חדשים, התנסות ברגשות של אהבה והשתייכות, שיפור את ההרגשה הפסיכולוגית ומצב הרוח, התקדמות לעבר מימוש עצמי, שיפור הכושר הגופני ועוד.

על פי Iwasaki (2017) ישנם 7 עקרונות לקיום פנאי משמעותי ותרומתו לחיינו :

  1. בניית זהות – פנאי משמעותי מוביל להבנה של הזהות האישית והחברתית של האדם – מרכיב חיוני בחיים מלאי משמעות. לפנאי תפקיד מרכזי בקידום הזהות העצמית החיובית של האדם.
  2. יצירתיות וביטוי עצמי- יצירת משמעות דרך פנאי יצירתי מאפשרת הזדמנויות לביטוי עצמי.
  3. יצירת קשר וחיבור– הזדמנות לקיום קשרים חברתיים, רוחניים ותרבותיים. פנאי מאפשר בניית היחסים הבין-אישיים והיחסים החברתיים וחיבור לאלמנטים רוחניים ותרבותיים, ביניהם הקשר של האדם לטבע, לדת ולתרבות . לפנאי חשיבות בשל ההזדמנויות שהוא  מאפשר לאינטראקציות חברתיות ובכך יצירת משמעות.
  4. השגת הרמוניה/איזון-  תרומת הפנאי לשמירה על הרמוניה או איזון בחיי האדם. בהשוואה לתחומי החיים האחרים (כגון תעסוקה / השכלה) הפנאי מספק הזדמנויות פחות מגבילות ומשחררות יותר רגשית, כך שהאדם יוכל לחוות חיים הרמוניים ומאוזנים יותר
  5. הקמת אסטרטגיות להתמודדות עם מתח ורגיעה- תהליך יצירת המשמעות דרך פנאי הינו תהליך המפתח התמודדות יעילה עם מתח שעשויים להוביל לרווחה אישית. לפנאי תכונה ייחודית ורבת עוצמה לספק לאדם תחת לחץ או טראומה הזדמנות לריפוי אישי.
  6. צמיחה ושינוי- פנאי משמעותי מסייע לצמיחה ולשינוי כיוון שהוא מקדם חוסן, צמיחה פוסט-טראומטית והעצמה.
  7. היבטים חווייתיים וקיומיים של פנאי- לפנאי משמעותי ישנם היבטים חווייתיים וקיומיים. החווייתיים מתייחסים לתחושות, לתהליכים אקספרסיביים ולחוויות “זרימה” ( (flow, והיבטים  הקיומיים מתייחסים לחיוניות (Vitality) ותחושת הישג.

עקרונות אלו מחזקים את ההשערה שקיים קשר בין השתתפות בפנאי לבין הפקת משמעות מפעילות פנאי בקרב אנשים השואפים לחיים עשירים ותכליתיים. עשייה משמעותית בשעות הפנאי מתאפשרת כאשר ישנה בחיים שאיפה ל:

(א) אושר

(ב) שליטה עצמית

(ג) קשרים חברתיים

(ד) קידום הזהות והגילוי העצמי

(ה) חיים מלאי תקווה

קיום פנאי בחירום

בימים אלו, בהם אנו מתמודדים עם משבר הקורונה. ההנחיות לצמצום ההשתתפות במפגשים חברתיים ולשהייה מרובה בבית, עשויה להוביל לניתוק חברתי ושבירת תפקידי החיים של האדם. הירידה בתדירות המגע החברתי, ירידה בקשרים ובאינטראקציה והפער בין הרצון הגדול לכל אלה- עשויות להגביר תחושת בדידות.

מחקרים שבחנו פנאי כפעילות הפגתית במצבי חרום מתמשכים, הראו כי לפנאי תפקיד חיוני בבלימת תוצאות המשבר (Kleiber et al. 2002; Iwasaki, Yoshitaka, et al.,2014;Iwasaki, Y. 2017). פעילות פנאי מאפשרת תעסוקה משמעותית, ויש ביכולתה לתרום היבטים נוספים המעלים את תחושת המסוגלות של האדם. ביניהם, יכולת התמדה, ארגון זמן יעיל, אוריינטציה ל”כאן ועכשיו” שגרה מובנית, תחושת משמעות ועוד.

בנוסף על כך, הספרות המחקרית מציינת 5 תמות מרכזיות בהתייחסות לפנאי כמקדם חוסן נפשי, צמיחה פוסט-טראומטית והעצמה בעת ‘שגרת חרום’ ( (Kleiber et al. 2002; Iwasaki, Yoshitaka, et al.,2014; Iwasaki, Y. 2017) :

  1. הפנאי כ’פסק זמן לגיוס משאבים’ באיום משברי מתמשך ישנה שחיקה של המשאבים הקוגניטיביים, הרגשיים וההתנהגותיים אשר נותנים מענה בהתמודדות. באמצעות ההשתתפות בפעילות הפנאי האדם מתפנה לחוות טווח חדש של רגשות ולווסת את הרגשות השליליים הנובעים מהאיום המתמשך. זוהי הזדמנות לשחרור רגשי בדרך לגיטימית והתפנות מהמצוקה.
  2. תחושות של חופש, שליטה ואוטונומיה אחד המוטיבים שמובילים לחוסר אונים הוא תחושת חוסר השליטה. בעת ההשתתפות בפנאי האדם מחזיר את השליטה בעצמי- מעצם הבחירה- האם אני משתתף או לא ובמה. אנשים שמשתתפים בפעילויות פנאי משמעותיות בזמן איום בטחוני מתמשך מדווחים על תפיסה עצמית של שורד ולא של קורבן.
  3. תקווה ואופטימיות ידוע שאדם נפגש עם תקווה בעיקר במצבים של חוסר בתקווה. פעולת הבריחה מאפשרת לאסטרטגיות ומשאבים להתמודדות לתפוס מקום, במקום העיסוק במצוקה, באיום ובמשבר (ענבר, 2000). התקווה מתמקדת בעתיד חיובי.
  • חוויה הפגתית  לאחר השתתפות מהנה בפעילויות פנאי ישנה ירידה בהורמוני הדחק כמו אדרנלין , קורטיזול, ירידה בלחץ הדם ושחרור אנדורפינים להעלאת תחושת שביעות הרצון מהחיים ומצב הרוח. בנוסף, ישנה ירידה בהורמוני סטרס מצב זה יוצר מצב רגשי ופיסיולוגי המאפשר נקודת מבט אחרת בצורה אופטימית יותר.
  • להיות חלק- הפגת בדידות  בדידות מובילה להשפעה שלילית על הבריאות, ומחזקת תחושות של סבל וחוסר אונים- מקבלי השרות הם בסיכון לחוות בדידות.

התערבויות שנמצאו כמפחיתות תחושת בדידות הינן:

  • יצירת הזדמנות לקבלת תמיכה חברתית
  • הרחבת הרשת החברתית והאינטראקציה החברתית
  • ההזדמנות לקחת חלק במארג חברתי ולממש תפקיד חברתי
  • מתן עידוד אקטיבי להשתתפות חברתית אקטיבית
  • הכוונת האדם להשתלב בפעילויות חברתיות, התארגנויות חברתיות, חוגים, מקומות התנדבות ועוד

לסיכום, השתתפות בפעילויות פנאי חברתית נמצאה כבעלת השפעה חיובית על סימפטומים של דיכאון. סדר יום וזמן מובנים גם הם נמצאו כבעלי השפעה זו. כך שלמעשה, השתתפות בפעילויות פנאי בקרב אנשים שאינם עובדים או בעלי עיסוק מרכזי אחר, מאפשרת תחושת זמן ומורידה את הסימפטומים לדיכאון ובכך מקדמת את האדם (Goodman, Geiger & Wolf, 2017).

הכתבה נכתבה על ידי ענבל בועז וד”ר יעל וינשטיין.

מקורות

  1. וינבלט, נ’ (2003). פתח דבר: פנאי בזיקנה. גרונטולוגיה, 9-12.
  2. לכמן, מ’ והדס- לידור, נ’ (2007). שיקום אנשים עם מוגבלויות נפשיות מחלופות אישפוז לשילוב בקהילה  ולהחלמה. בתוך הדס- לידור, נ’ ולכמן, מ’ (עורכים), שיקום והחלמה בבריאות  הנפש- פרקטיקה, מדיניות ומחקר (עמ’ 131-117). הוצאת לאור ליתם, ישראל.
  3. ענבר, ל’ (. (2000 שיקום מקצועי באמצעות מרכזי שיקום. הביטוח הלאומי.
  4. Anthony, W.A. (2008) Supported employment in the context of psychiatric rehabilitation. Psychiatric Rehabilitation Journal, 31,271–272.
  5. Iwasaki, Y. (2017). Leisure and meaning-making: Implications for rehabilitation to engage persons with disabilities. Journal of Vocational Rehabilitation46(2), 225-232.‏
  6. Iwasaki, Y., Coyle, C., Shank, J., Messina, E., Porter, H., Salzer, M., & Ryan, A. (2014). Role of leisure in recovery from mental illness. American Journal of Psychiatric Rehabilitation17(2), 147-165.‏
  7. Goodman, W. K., Geiger, A. M., & Wolf, J. M. (2017). Leisure activities are linked to mental health benefits by providing time structure: comparing employed, unemployed and homemakers. Journal of epidemiology and community health71(1), 4-11.
  8. Kielhofner, G. (2008). Model Of Human Occupation: Theory and application (4th ed.) Baltimore: MD. Lippicott Williams & Wilkins.
  9. Kleiber, D. A., Hutchinson, S. L., & Williams, R. (2002). Leisure as a resource in transcending negative life events: Self-protection, self-restoration, and personal transformation. Leisure Sciences24(2), 219-235.‏
  10. Krupa, T. (2004). Employment, recovery, and schizophrenia: Integrating health and disorder at work. Psychiatric Rehabilitation Journal, 28, 8–15.
?האם הכתבה עניינה אותך
0
9

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.