fbpx
יום שלישי 29/11/2022

הקשר ההדוק בין מירון איזיקסון לסיפור חוזר

"הבת שלי הודיה שהיא בעלת קשיים מסוימים, וחלק מהחברים שעימה מוצאים את עיסוקם ואת סיפוקם ברשת הנהדרת של סיפור חוזר." - מירון איזיקסון בריאיון לסיפור חוזר

צילום: דינה גונה

“הקשר היסודי שלי עם סיפור חוזר הוא אהבת הספר והעמדתו במרכז השיח”. אומר המשורר הידוע מירון איזיקסון “פעם כשאמרו ‘הספר אזל’ התכוונו לספר מבוקש מסוים שמתקשים כעת להשיגו. כעת אפשר להבין לצערי כאילו הספר כמהות הולך ואוזל. סיפור חוזר הוא מאבק אותנטי וחשוב נגד ההעלמות הזאת ונגד האלם הספרותי. אנשים מקיימים ביניהם את השיח העמוק שלהם באמצעות ספר שעובר מיד ליד. הקשר השני והחשוב הוא הבת שלי הודיה שהיא בעלת קשיים מסוימים וחלק מהחברים שעימה מוצאים את עיסוקם ואת סיפוקם ברשת הנהדרת של סיפור חוזר.”           

איזקסון הוא לא רק איש ספר דתי, משורר נהדר, ואחד הפילנתרופים הידועים כמסיעים למשוררים בראשית דרכם. עכשיו הוא מוציא את הספר המטלטל “גבול הרוח”.

“נולדתי בחיפה בשנת תשי”ז (נובמ’ 1956). אני נינו של ד”ר מזיא שהיה ראש ועד הלשון העברית ומראשוני הרופאים בארץ”. הוא מספר על עצמו “התחלתי לכתוב בגיל צעיר מאוד שירה ובהמשך גם פרוזה. עד כה ראו אור בע”ה 21 ספרים וכן 8 דיסקים עם שירי המולחנים. גדלתי בבית מסורתי, התחלתי להקפיד על מצוות בהיותי בגימנסיה העברית ‘הרצליה’ ומאז הקשר בין דתיים לחילוניים מעסיקני מאוד. שרתתי בחיל הים, למדתי באונ’ ירושלים ות”א ואני משמש כפרופ’ לספרות עברית באונ’ בר-אילן. רעייתי עפרה ורד ואנוכי בורכנו בשבעה ילדים ובנכדים. זכיתי בין השאר בפרס נשיא המדינה לספרות עברית ובפרס ברנר לשירה.”

למה בחרת את השם הטעון “גבול הרוח”, בהיותך איש הרוח השואף לחוסר גבולות?

“הרוח כתופעה בטבע מורגשת אולי כיסוד הקבוע ביותר של מזג האוויר. בשיר שלי מלפני שנים אני מכנה זאת “עונת הרוח” (שיר שאגב הולחן ומבוצע באופן מרגש על ידי אביתר בנאי הנהדר). אני רץ לעיתים קרובות מרחקים די גדולים על חוף הים וחש כיצד הרוח מורכבת מכיוונים מנוגדים ומתחלפים יותר ממה שנדמה לנו. ומה על הרוח שבתוכנו? אולי נכון יותר לדבר על גבולות ההשפעה והמעוף של הרוח, כשהיא עצמה אינה מתכלה. ברובד האנושי עלול להיות גבול להשפעתה , אולי במיוחד כשאנו מציבים בפניה חסמים. ובכל מקרה באמונתי בדרכו של הרמב”ם רק הקב”ה חסר כל גבולות אלה או אחרים. לגבינו כבני אנוש השאלה היא עד להיכן אנו מניחים לרוח לחדור ולהשפיע בפרפרזה של אותו משפט אמוני חסידי ידוע”.

מה השפיע בביוגרפיה שלך על כתיבת השירים?

“מובן שדברים אלה מתבררים רק בדיעבד וגם אז בגבולות ההבנה שלנו. אין אנו יודעים מה נזכור ומה נשכח, מה שרט את המוח ומה ליטף אותו. יש להניח שהקשר המיוחד עם הורי המנוחים השפיע ומשפיע: הפסקתי בגיל צעיר להיות ילד, אבל בגלל זאת גם לא התבגרתי אף פעם עד הסוף.

כמו כן, מחלתי הקשה מאוד לפני גיל 13 השפיעה מאוד על רגישויות שלי (למשל רתיעה מחושך, חרדות שונות). אולי גם היותי ילד שומר מצוות יחידי בכל מרחבי הגימנסיה. בנוסף, המעורבות התודעתית אצלי ביחס לדורות קודמים במשפחה, הן במשפחת אבא והן במשפחת אמא, שהיו כה פעילים ומחויבים לעם היהודי ולמולדתו”.

הספר מלא בשירי אהבה לזוגתך, איך הצלחתם לשמר אהבה בזוגיות רבת שנים?

“אפילו בניתוח של בדיעבד אין לי הסבר לתופעות שכאלה. אנו אנשים שנפשם קשורה, בנאמנות, בחלק משמעותי של סדרי העדיפויות, בילדיהם, בגופם, בחיבוקים. אנו שונים למדי ולא פעם חיים את המציאות אחרת, אבל אותה התרגשות שנולדה בנו גדלה ומתבגרת עימנו, לא עוזבת, ואנו לא נוטשים אותה”.

ועדיין הספר נודף תוגת בדידות, מה מקורה, האם היא אם כל היצירתיות?

“למדנו במסכת סנהדרין לפיכך נברא האדם יחידי’. באותה עת נבראנו זכר ונקבה בשיתוף קיומי. אני לעיתים גם בודד מעצמי, מאוכזב, מיוסר, נכשל. יש בי חרדות ששייכות רק לי, והתרגשות שירית פנימית ביותר. לא פעם חשתי שונה מרוב אלה שהיו עימי, ובאותה עת חשתי קשר עמוק לחלקם. אדם צריך מפגשים אנושיים במובן הרחב ביותר כדי להתקיים וכדי לכתוב, וגם צריך המון הסתגרות פלאית, מוזרה, הכרחית, מרגיזה, שוב כדי לכתוב”.

מה המוזה שלך?

“מעדיף לא לבדוק. ממילא לא אדע מהו אותו מצב של תוכן וצורה, רוח וחומר, ניגון ודיבור, פסוק מהמקורות ולהקת ציפורים, תובנות מדומיינות, אחיזת ילד”.

תודה רבה על הריאיון, בהצלחה עם ספרך החדש מחכים לראות אותך בסיפור חוזר!

לאתר סיפור חוזר >> https://rebooks.org.il/

הריאיון בוצע ונכתב על ידי רותי זוארץ מסיפור חוזר חיפה- סופרת, משוררת, עיתונאית ומעבירת סדנאות כתיבה.

?האם הכתבה עניינה אותך
0
1

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.