כשאנחנו חושבים על העבר, לעיתים אנו מבקרים את עצמנו על פעולות שעשינו ובטוחים שיכולנו להגיב אחרת. חשיבה זו יכולה לעזור בהפקת לקחים לפעמים הבאות בהן נהיה באותה הסיטואציה אך אם הפעולה שביצענו חוזרת על עצמה לעיתים קרובות- ייתכן ומדובר ברומינציה ולא בתהליך של למידה והפקת לקחים.
מה זה רומינציה בכלל? רומינציות הן מחשבות שליליות חזרתיות על עברינו שקשה לנו לשחרר, הכוללות ניתוחים חוזרים ומחשבות נוסח "למה עשיתי את זה?", "איך יכולתי להגיד דבר כל כך טיפשי?".
מחשבות עם עצמינו ועל עצמינו כל הזמן רצות לנו בראש זה בעצם הדיבור הפנימי שלנו שאנחנו ערים לו.
אז איך זה אצלכם?
האם אתם "טוחנים" נושאים מסוימים שוב ושוב?
האם אתם חוזרים לנושאים מסוימים שוב ושוב וקשה לכם להרפות?
האם אתם "חופרים" לעצמכם ולאחרים?
האם קשה לכם לשחרר נושא מסוים?
במידה ואחת השאלות היא כן- המשיכו לקרוא!
איך אנחנו יודעים מתי זה לגיטימי ומתי עברנו את הגבול והמחשבות שלנו הופכות למטרד? הרי באופן טיבעי אנחנו עובדים עם המחשבות ומנתחים כל הזמן אירועים שקורים לנו. כדי לדעת האם המחשבות שלנו לגיטימיות נבדוק את זמני החשיפה למחשבות האלה-באיזו תדירות המחשבות האלה עולות? כמה זמן אנו מתעסקים בנושא הזה?
בחשיבה הגיונית ההיגיון עובד מהר, יש נתונים ואנחנו עושים 1+1 ומקבלים החלטות תוך זמן קצר. אם אנחנו בלחץ אז המחשבות החזרתיות יעלו שוב ושוב לכן אנו צריכים לזכור שתחת לחץ לא כדאי להגיע להחלטה אם יש ברירה.
מה הבעיה עם רומינציה? המחשבות הן שליליות ולא מיטיבות. אלה מחשבות לרוב של דאגה (עבר, עתיד) שמייצרות חרדות ותחושה שאנחנו כלואים איתן.
איך זה מתבטא ביום יום?
1.קושי בחיבור לכוחות ולמחשבות שלנו
2.קושי לחשוב בצורה בהירה
3.תקיעות
4.טווח התנהגויות מצומצם
5.אי שקט
6.הגוף דרוך וקפוץ
7.הרגשות סוערים
8.מעגלי הימנעות
ברומינציה אנו מזוהים עם הסיפור הפנימי והפרספקטיבה שלנו מצטמצמת – אין חשיבה הגיונית.
אז מה עושים?
דבר ראשון להיות במודעות לחשיבה החזרתית שלנו.
לעשות משהו שמסיח את הדעת – לצאת להליכה, לנקות, טיול עם הכלב או כל מה שעובד לנו.
בדקו איפה ומתי מתחילות הרומינציות, מה עורר את זה?
כתיבה אינטואיטיבית או בחינת מצב על ידי טבלאות.
