ביישנות זו הנטייה להרגיש סטרס, חוסר ביטחון, או אי נוחות במסגרת סיטואציות חברתיות כאשר האדם נמצא בסביבת אנשים אחרים, כשהוא פונה לאנשים אחרים או כשאחרים פונים אליו.
פעמים רבות אנשים עם ביישנות או חרדה חברתית משקיעים מאמצים מנטאליים רבים על הניסיון להבין ממה נובעת ביישנות כרונית. יש לא מעט סיבות שונות ומשונות שבגללן יכולה להתפתח ביישנות קיצונית או ביישנות יתר, כולל סיבות ביולוגיות, סביבתיות ואחרות.
מכירים את זה ש…
- ילד לא מצביע בכיתה למרות שיודע את התשובה
- נערה שמסתתרת מאחורי שיער ארוך
- עובד שמעדיף לעבוד לבד או מהבית
- מישהו שנמנע לדבר בארוחות משפחתיות/ חברתיות
מקור הביישנות:
- ביישנות היא תכונה בעלת בסיס גנטי חזק אחת התכונות בעלות הנטייה החזקה ביותר לעבור בתורשה אך יכולה להיווצר גם כתגובה למקרה של דחייה או תגובה שלילית שהאדם חווה, בדרך כלל בילדותו המוקדמת.
- ביישנות יכולה להיות תכונה אישיותית או להופיע באחר משלבי ההתפתחות בקרב ילדים או מבוגרים.
- ביישנות יכולה להיות תלוית תרבות.
ממה מורכבת ביישנות?
חרדה – יכולה להתבטא כתחושה כמו מבוכה, חוסר נוחות ואי רצון להיראות או דרך סימפטומים פיזיים כמו פעימות לב מהירות, יובש בפה, רעד בגוף, הזעת יתר, הסמקה, סחרחורת, "פרפרים בבטן", קוצר נשימה ולחץ בחזה. הביישנות משמשת מאיין מחסה מגן מפני חשיפה ופגיעות. אנשים מסוג זה לא ימהרו לחלוק מידע אישי.
מיומנויות חברתיות לקויות – קושי ביישום יכולות שיש לנו "במצב רגיל" למשל, היכולת לשוחח שוטף עם חבר טוב אבל לא עם בחורה בדייט. קושי של ילד לענות בקול על שאלה שיכל לענות עליה בכתב בלי בעיה.
אמונות מגבילות – קיימת רגישות מופרזת לתגובה של הסביבה ולא תמיד הפרשנות תואמת למציאות. באות לידי ביטוי בפירושים לא אמיתיים של אירועי עבר לכאורה כושלים ובצפיות שליליות מהעתיד. "תמיד שאני מדבר לא מקשיבים לי/צוחקים ממני", לא התקבלתי לעבודה כי אני לא שווה כלום". "אני אגמגם ואעשה ממני צחוק", "אף בחורה גם ככה לא תצא איתי"
פחד לקבל ביקורת מאחרים – הימנעות מביקורת ומסיטואציות מסוימות בניסיון להימנע מביקורת. תשומת לב גדולה לדעות של אנשים אחרים.
ביקורת עצמית – חשש בנוגע לרושם לא טוב על אנשים אחרים. אנשים אלה ביקורתיים במיוחד והם תמיד חוששים שהם יעשו מעצמם צחוק או יעשו משהו מטופש. הפחד העיקרי שמאפיין אנשים ביישנים מסוג זה הוא שיתפסו אותם כאנשים חלשים.
סוגי ביישנות:
ביישנות תלוית מצב – במהלך מבחן או ריאיון עבודה, עמידה מול קהל ולדבר מול קבוצה גדולה. כאן האתגר הוא התזמון. מבחינתו של אדם ביישן, אף פעם אין זמן מתאים להתמודדות עם האתגר שניצב בפניו. כך הוא למעשה מייצר מעגל של הימנעות שרק מוסיף להעצים את הביישנות שלו.
ביישנות בתקופת מעבר – התחלת עבודה חדשה, היום הראשון של הלימודים, לאחר מעבר למקום מגורים חדש. האתגר כאן הוא השינוי. לשינויים נלווים חרדות או מחשבות שליליות והביישנות מגיעה כניסיון להימנע מהכישלונות שלכאורה שנחווה במצב החדש.
ביישנות קבועה – ביישנות שאופיינית לאנשים שחווים חרדה או ביישנות כחלק משגרת חייהם. אנשים שחווים ביישנות מסוג זה נוטים להגדיר את עצמים כביישנים מטבעם ולחשוב על ביישנות כחלק מהזהות שלהם. האתגר שמאפיין ביישנים מסוג זה הוא החרדה עצמה. פעמים רבות הפחד מהחרדה גרוע יותר מהחרדה עצמה וניתן לומר שהן חווים פחד מהתקף חרדה.
מה ניתן לעשות מבחינת NLP?
שינוי דפוסי חשיבה – לזהות אמונות מגבילות או דפוסי חשיבה שליליים לשנות את הפרשנות לגביהם ולהבין את הכוונה החיובית מאחוריהם.
חיזוק ביטחון עצמי – היכולת לסמוך על עצמינו תוביל לתחושת רגיעה במצבים מאתגרים ויצירת דימוי עצמי חיובי יותר יוביל לשינוי באופן שאחרים תופסים אותנו.
ללמוד לנהל את הרגשות שלנו – לנטרל רגשות שליליים ולהגיב לכאן ועכשיו.
יצירת עוגן חיובי לגבי סיטואציות חברתיות – חיבור לרגשות חיוביים וקישורם לסיטואציות חברתיות יגרום לתת המודע להגיב בצורה חיובית.
דמיון מודרך – ביצוע דמיון מודרך מובנה או לבד לפני אירוע מאתגר יאפשר לנו לדמיין את הטוב ביותר שיקרה.
לצפייה בשידור המלא של יעל שטרן לחצו כאן.
