שבת 24/10/2020

ניהול קונפליקטים: איך אנחנו מצליחים לנהל קונפליקט נכון?

החיים מלאים בניגודים. לכל אחד מאיתנו יש את הרצונות, הצרכים והאינטרסים שלו וממחקרים שנעשו אנו למדים כי 30% מהזמן שלנו אנו מעבירים בניהול קונפליקטים עם האנשים שסביבנו. מהו קונפליקט, איזה סוגי קונפליקטים יש וכיצד מנהלים קונפליקט נכון – את כל אלה תסביר לנו ליבי הרפז מתיתיהו, מנהלת ידע ופיתוח מקצועי בקבוצת שכולו טוב בכתבה הבאה.
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

לכולנו קרה, אפילו כנראה בשבוע האחרון, שלא הסכמנו עם מישהו מהסביבה שלנו. אנחנו רצינו משהו אחד – והוא רצה משהו אחר. בין אם זה ריב עם חברה על מה להזמין לאכול או ריב עם ההורים על הניקיון של הבית, כולנו מכירים את התחושה של להיות בקונפליקט עם אדם שקרוב לנו. אז מהו בעצם קונפליקט? זהו מצב של ניגוד אינטרסים בין שני צדדים, לפעמים יותר. משמעות הניגוד היא שקיימים תנאים שלא מאפשרים את סיפוק הצדדים השונים.

הדבר החשוב הראשון שצריך לדעת על קונפליקטים הוא שלרוב, האינטרסים, שנראים לנו מנוגדים לאלו של הצד השני, בבסיסם ומתחת לפני השטח, דווקא די דומים ואף זהים. העניין הוא, שרוב הפעמים אנו מתקשים להגדיר מהו שורש האינטרס שלנו, מה עומד מאחוריו ומה הבסיס שלו ואז אנו מקבלים חוסר הסכמה ובסוף ויכוח. ככל שנדע לחשוף ולהעמיק ולהבין כהלכה את המהות של הרצונות שלנו או האינטרסים שלנו – כך נוכל לנהל קונפליקטים בצורה טובה יותר ולהגיע לפתרונות מדויקים יותר.

ישנם חמישה סגנונות שונים של קונפליקטים שבכל אחד מהם התוצאה שנקבל תהיה שונה והם מושפעים ממידת האכפתיות שלנו מהאינטרסים שלנו או לחילופין – לאינטרסים של הצד השני: הימנעות, ויתור, תחרות, פשרה ושיתוף פעולה, כפי שניתן לראות במודל הבא:

מודל זה נקרא “מודל העניין הכפול” ומציג את החמשת סגנונות הקונפליקט שקיימים, שמושפעים ממידת הדאגה שלנו לאינטרסים שלנו או לאינטרסים של הצד שמולנו.

על מנת להמחיש את הסגנונות – נמחיש בדוגמא. שתי נשים שונות מכפר מרוחק צריכות תפוז אחד שלם על מנת לעזור לבנם החולה. שתי השנים הולכות לשוק ומגלות כי נשאר תפוז אחד אחרון. אנו נציג מה יקרה בכל אחד מסגנונות הקונפליקט על ידי הדוגמא הזו:

בסגנון קונפליקט מסוג הימנעות – שני הצדדים בעצם מחכים שהקונפליקט ייפתר מעצמו וזה קורה לרוב כאשר אנו לא מייחסים חשיבות ליעדים שלנו או של האחר, או כאשר ישנה חוסר נעימות. לעיתים זו באמת דרך עדיפה להתמודדות, כאשר הקונפליקט הוא קטן ולא חשוב – אך הבעיה היא כאשר ישנם קונפליקטים בעלי נושא מהותי ובמקרה זה – זה רק דוחה את ההתמודדות עם הסוגייה. לדוגמא, במקרה שבדוגמא – אם הנשים ינהלו קונפליקט בסגנון הימנעות – שתיהן יוותרו על התפוז, אך ההשלכות יהיו הרות גורל שכן ילדיהם של הנשים לא יחלימו.

סגנון קונפליקט נוסף, הוא ויתור. כאשר אנו מחליטים שהאינטרסים של הצד השני חשובים יותר מהאינטרסים שלי. מצבים אלו קורים לרוב על מנת לשמור על יחסי עבודה תקינים או במחשבה שבפעם הבאה – הצד האחר יבוא לקראתנו או שאין אנו מרגישים שיש לנו סיכוי ולכן נוותר מראש. גם דרך זו מקובלת במצבים מסוימים, אך חשוב לשים לב שאם באופן קבוע נוותר – לאורך זמן זה לא יכול לעבוד כי לא נוכל באופן תמידי לוותר על הרצונות והצרכים שלנו. לדוגמא במקרה התפוז – אם אחת הנשים, הייתה מרגישה שהבן של השנייה חולה יותר ולכן היא מרגישה צורך לוותר. עם זאת, היא בכל זאת הייתה יוצאת עם תחושת פספוס שכן לא השיגה את התקופה שהיא כה צריכה לבנה שלה. דרך נוספת בהתמודדות עם קונפליקטים היא תחרות – כאשר אני מחליט שבסיטואציה יש או ניצחון או הפסד – לרוב זה קורה כאשר ישנה חשיבות יתרה וניכרת לאינטרסים שלנו והם חשובים יותר מהאינטרסים של הצד השני. סגנון זה מסוכן מאוד כי הוא בקלות יכול להתפתח למקומות לא נעימים ולהתלוות בתחושה לא נעימה בין הצדדים. בדוגמא הזאת, זה מצב שיכול לקרות בקלות – אם שתי הנשים יחליטו שהן צריכות את התפוז ולא משנה מה, במהירות הקונפליקט יכול להתפתח לכיוונים לא טובים ואף לאלימות.

 וישנה כמובן גם פשרה – סגנון קונפליקט מוכר שלרוב הוא גם הפתרון הקל להתמודדות. פשרה מושגת על ידי ויתורים הדדים – אני מוותר על חלק מהאינטרסים שלי ואתה מוותר חלק מהאינטרסים שלך. זה בא כאשר ישנה תחושה שלכל צד מגיעה הזכות למימוש חלקי של האינטרסים שלו ויש רצון להימנע מהשליליות של קונפליקט שמתרחש בתחרות לדוגמא. זה אכן פתרון שימושי אך הוא גם עלול ליצור תסכול לאורך זמן כיוון ואף צד לא באמת מצליח להשיג את האינטרסים שלו. במקרה שלנו, אם הנשים היו מחליטות שמכיוון שיש תפוז אחד ושתיהן צריכות אותו – עליהן לחלק אותו בחצי. הבעייתיות כאן – שאמנם הן קיבלו חצי תפוז, אך לשתיהן הוא לא עזר, שכן כל אחת מהן צריכה תפוז שלם.

הסגנון הטוב ביותר והנכון ביותר לקונפליקטים הוא שיתוף פעולה – מציאת פתרון שמשרת את כל הצדדים. הוא מתאפשר כאשר האינטרסים של כל הצדדים חשובים לשני הצדדים במידה שווה וכאשר ישנו קשר אישי משמעותי או אינטרס הדדי לשמור על קשר תקין לאורך זמן. פתרון זה מצריך תקשורת טובה ועמוקה, עם יכולת ניתוח עצמי והבנה וכמו כן יצירתיות וסבלנות. התהליך שמתרחש בסוג הזה של קונפליקטים מביא לשיפור במערכת היחסים שכן ישנו תהליך יצירתי שממצה כל הזדמנות ומשאב כדי לספק את כל הצרכים של כל הצדדים. המפתח להצלחה בסגנון זה הוא תקשורת נכונה, עם הבנה ורצון להגיע ולספק את כל הצרכים ושכל הצרכים חשובים באותה המידה לשני הצדדים. ונגיע סוף סוף למקרה התפוז והאימהות החוששות – במהלך שיחתן, הן גילו כי התרופה שאחת מהן צריכה להכין לבנה מצריכה קליפה של תפוז שלם ואילו התרופה שהאישה השנייה צריכה דורשת מיץ מתפוז שלם – כלומר על ידי שיח והבנה כי הצרכים של שתיהן חשובות באותה המידה, הן הבינו כי בעצם, יש פתרון שמטיב עם שתיהן ואף אחת מהן לא צריכה לוותר.

?האם הכתבה עניינה אותך
0
1

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.