יום שני 21/09/2020

מי רוצה לסבול? – חקירת מחשבות לפי ביירון קייטי

דפנה ניר, מנהלת אזור שפלה ב"סיפור חוזר", הכינה בחודש שעבר לייב מקסים המלמד את כולנו איך ניתן לשחרר את הכאב שלנו, ולתת לו ללכת. הכתבה נכתבה השראתו של הספר "לאהוב את מה שיש" של הסופרת ביירון קייטי.
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

דפנה ניר, מנהלת אזור שפלה ב”סיפור חוזר”, הכינה את הלייב הזה בהשראתו של הספר “לאהוב את מה שיש” של הסופרת ביירון קייטי. ביירון קייטי היא אמריקאית, ויש שיגידו שהייתה בנאדם מאוד קשה. סבלה ממצבי רוח, דיכאון ועצבים. קייטי התמכרה לכדורים ונשלחה למוסד לגמילה.
כחלק מתהליך הגמילה שלה, שמו אותה בחדר מרוחק מכולם. ויום אחד, כשהתעוררה בבוקר, בעודה מסתכלת על החלון, על השמיים, היא פתאום שאלה את עצמה “מה גרם לכל כך הרבה סבל עד עכשיו, אם יש עולם כזה יפה?”.
פתאום משהו השתנה אצלה. היא פתאום נרגעה. פתאום שמחה ופתאום אהבה.

לבסוף, היא אספה כמה עקרונות מתוך הניסיון שלה, ושיתפה אותם בספר שלה.

עכשיו נבקש ממכם לחשוב על 3 משפטים:
1. כתבו אמונה שלכם על העבודה בשוק החופשי.
2. משפט שאתם רוצים להגיד למישהו שאתם כועסים עליו.
3. משהו שאתם חושבים שאתם צריכים לעשות – ולא עושים.

ההבנה הראשונה של ביירון הייתה – אנחנו סובלים רק כשאנו מאמינים במחשבה שמתווכחת עם מה שיש.

כמו שלא נוכל לגרום לחתול שלנו לנבוח – ולכן, המציאות היא המציאות. הרצון שמשהו שהוא לא אפשרי להשתנות – זה חסר תועלת ודבר הזה גורם לנו לסבל. כל ויכוח שיש לנו עם משהו שקורה במציאות מייצר אצלנו סבל, מלחמה אבודה ותחושת ייאוש. בין מה שאנחנו חושבים לבין מה שקורה במציאות צריך להיות קבלה. החתול לא ינבח, ואנחנו צריכים לקבל שהחתול לא יוכל לנבוח.

אנחנו צריכים להיות מודעים למשפטים שנאמרים אצלנו בראש “זה צריך להיות כך….” או “זה צריך להיות אחרת”. לדוגמא “אנשים צריכים להיות יותר נחמדים”, “בת הזוג שלי צריכה להתנהג ככה….”. כל אלה הם ביטויים שונים לכך שאנחנו חושבים שהמציאות צריכה להיות אחרת ממה שהיא היום – וזה אומר אי קבלה.

ההבנה השנייה של ביירון הייתה – התעסקו רק בעייניים שלכם. היא מצאה שיש 3 סוגים של עניינים ביקום: העניין שלי, העניין שלך והעניין של אלוהים (המציאות, מה שלא בשליטתי).

ביירון טוענת, שככל שבנאדם מתעסק בעניינים שהם לא שלו – הוא מתרחק מעצמו, הוא מונע ממנו להיות נוכח בחייו – ולכן הוא עסוק לתהות מדוע חייו לא מסתדרים. ויותר מזה, לחשוב שאדם אחד יודע מה טוב יותר עבור אדם אחר – זה להיות מחוץ לעניינים שלו.

כלומר, צריך להתעסק אך ורק בעניינים שלי, לשלוט במחשבות שלי, ברצונות שלי – וכך להשתחרר מהסבל.

ביירון פיתחה את השיטה שלה על ידי ביסוס על 4 שאלות מרכזיות:
1. האם זאת האמת?
בחרו את אחד המפשטים שכתבתים ושאלו את עצמכם האם זו האמת. התשובה צריכה להיות כן / לא. לדוגמא, המשפט שבחרתם “פול לא מקשיב לי בקשר לבריאות שלו”. אם כתבתם שזו האמת, תעברו לשאלה השנייה –
2. האם אתה יכול לדעת בוודאות שזו האמת?
חשבו על זה – האם אתה יכול לדעת בוודאות שזו האמת של מישהו אחר? האם אני יכול לדעת אי פעם מתי מישהו באמת מקשיב לי או לא?
כלומר, מה שבאמת קורה זה האמת. מה שאמור להיות, מה שאולי יקרה, מה שצריך לקרות – זה לא האמת. אם אתה כועס על משהו שמישהו לא עשה משהו – זה העניין שלך ולא שלו.
הכעס של ביירון על זה שפול לא מטפל בבריאות שלו, ודבר זה מפעיל אצלי כעס – צריך לבדוק למה זה מפעיל אצלי כעס ולא. בנוסף, המילה “צריך” זו מילה המשדרת הוראה ולכן – זו לא האמת.
3. איך אתה מגיב כשאתה מאמין למחשבה מסוימת?  
כלומר, איך את/ה מגיב/ה, מה קורה, כשאת/ה מאמינ/ה למחשבה הזאת? איך אתם מגיבים באופן רגשי כשאתם מאמינים שפול לא מקשיב לכם בקשר לבריאות שלו? איך אתם מתייחסים אליו? היו דוממים, שימו לב. למשל: “אני מרגישה תסכול ובחילה, אני ‘תוקעת’ בו מבט. אני קוטעת את דבריו. אני מענישה אותו, אני מתעלמת ממנו, אני מאבדת את הסבלנות שלי. אני מתחילה לדבר מהר יותר ובקול רם יותר, אני משקרת לו, אני מאיימת עליו”. גם כאן – זה העניין שלכם ולא שלו! אתם בוחרים איך להגיב כלפיו. תגובתכם יוצר סבל פנימי.
4. מי תהיה ללא המחשבה הזאת?
זאת אולי השאלה החשובה ביותר, כיוון שהיא גורמת לנו את התחושה שאנחנו מוותרים על האמת שלנו. אבל האם זה נכון?  
מי תהיה ללא המחשבה? עכשיו תארו לעצמכם מי תהיו, באותה סיטואציה, ללא המחשבה הזו?
עִצמו את עיניכם ודמיינו את פול, שככל הנראה, לא מקשיב לכם. דמיינו את עצמכם ללא המחשבה שפול לא מקשיב לכם (או שהוא אפילו צריך להקשיב). קחו את הזמן. שימו לב לכל מה שמתגלה לכם. מה אתם רואים עכשיו? הרגישו את ההבדל. נכון שזה לא כזה נורא? האם זה מרגיע לדעת שלא משנה – בין אם זה שפול מקשיב לכם או לא – זה לא שלכם ולא האמת שלכם?

הטיפ של ביירון כדי להפוך את התסכול כלפי פול – הוא לנסות למצוא ניגוד להצהרה שכתבתם. נגיד, במקום לכתוב “פול לא מקשיב לגבי הבריאות שלו”, לכתוב – “אני לא מקשיבה כלפי הבריאות שלי”, וכך כל הכעס, יתפוגג – כי זה עניין שלי ואחריות שלי לטפל בזה.
ניתן להשתמש בטיפ זה כשאני מתוסכל ממשהו שאני רוצה ולא עושה, כשאני מרגיש תקוע וכשאני כועס על אחרים / חושב שמישהו או משהו צריכים לעשות משהו כדי שאהיה מאושר.

ספרו לנו בתגובות אם הכתבה עזרה לכם, אפילו בקצת, להפיג קצת סבל.

?האם הכתבה עניינה אותך
1
3

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.