מהי סטיגמה עצמית ואיך אפשר להפחית אותה?

שרון מילר, מנהלת TNX online, הגיעה לדבר על סטיגמה עצמית בשידורי הלייב שלנו – מהי סטיגמה, איך היא משפיעה עלינו ביומיום, האם ניתן להפחית אותה ואיך?

חשבו שניה, האם אנחנו נוטים "לתייג" אנשים אחרים? האם אנחנו נוטים "לתייג" את עצמנו? אם כן, באיזה אופן ובאילו סיטואציות? איך אפשר למנוע התפתחות סטיגמה עצמית?

אז לפני שנתחיל לענות על השאלה, בואו נבין מהי סטיגמה?  
סטיגמה היא למעשה תווית שלילית, דעה קדומה, הכללות שהחברה מצמידה לאדם מתוך השתייכו לקובצה מסוימת בלי קשר למי שהוא באמת.

סטיגמה היא דבר שקל להדביק על אנשים- אך קשה להסיר.

אילו סטיגמות אנחנו מכירים?
– אנו נוטים לתפוס  אדם מסוים על סמך מידע חלקי לגביו כמו פרטי לבושו / תפקידו/ מראהו  ומתוכו מסיקים  על השכלתו, מגוריו, מצבו הסוציו אקונומי, מצבו המשפחתי וכד'.. מה למשל תחשבו על אישה בלונדינית? על גבר עם משקל עודף?

  מה שמעניין הוא שהסטיגמות שאנחנו "מדביקים" על אנשים, משפיעות על החשיבה שלהם על עצמם. הסטיגמות שאחרים מדביקים עלינו, משפיעות על הערך שלנו  בעיניי עצמנו, על התנהגותנו , השיגנו…

בחברה שלנו , יש סטיגמות גם כלפיי אנשים המתמודדים עם אתגרים נפשיים. המודעות וההבנה בנוגע לאתגרים נפשיים עלו בשנים האחרונות, ואף נעשה ניסיון להעלות למודעות ולתת לזה עוד מקום בציבור.
למשל, בי"ח גהה, בשיתוף עם  סופר פארם הוציאו מוצר מיוחד: חבילה המכילה מגנטים עם משפטים השוברים את הסטיגמות על מתמודדי נפש – פרסום שרוצה להעלות למודעות את הסטיגמות אנשים שמתמודדים עם אתגרים נפשיים סובלים מהם.

עדיין, אנשים רבים מחזקים בעמדות קדומות לגבי התמודדות נפשית, ולעיתים העמדות האלה מובילות להתנהגות מפלה כלפי מתמודדים עם אתגרים נפשיים, למרות שהאפליה לא חוקית.

בואו נבחן את הסטיגמה העצמית. האם פעם חשבתם על עצמכם, כאנשים שמתמודדים עם אתגרים נפשיים-  שאתם עלולים להיות אלימים? שאתם לא יכולים לעבוד בשום עבודה? שאם תעבדו – זה רק בעבודות "פשוטות"? שאתם לא יכולים ללמוד שום דבר חדש? שזוגיות היא רק בגדר חלום?
אם עניתם "כן"  על אחת השאלות – סביר להניח שאתם נתונים  לסטיגמה עצמית.

סטיגמה עצמית היא תוצר של החברה. אם לא הייתה סטיגמה בציבור, לא הייתה סטיגמה עצמית. סטיגמה עצמית מתייחסת לתהליך בו אדם מאמץ ומפנים את העמדות הקדומות המופנות כלפיו, ומתחיל לחוות בעצמו באופן שלישי בהתאם לסטראוטיפ החברתי. כאשר האדם מאמץ את הדעות האלה, הוא מתנהג והולך לפי הדעות של האחרים. הוא עלול להתנהג לפי הצפי של הדעות הקדומות, ולא לפי האופי האמיתי שלו.

איך מפחיתים סטיגמה עצמית?
המחקר תומך בכך שסטיגמה עצמית מזיקה. כאשר אדם מקבל את העמדות השליליות של החברה כנכונות, הוא לרוב חש רע לגבי עצמו. עלול לחוש פחות תקווה ובטחון עצמי, והערכה העצמית נפגעת. חשוב לומר, לא כל מי שמתמודד עם אתגרים נפשיים יש סטיגמה עצמית. חלק מהאנשים מתחזקים מעצם קיום הדעה הקדומה, מוחים על הסטיגמה ומבטאים כעס מוצדק ומתעלים אותו לפעולה כמו חינוך החברה, והעצמה הדדית של מתמודדים אחרים.

בנוסף, יש לקבוצה כוח. כקבוצה, קל יותר לראות את הסטיגמה כלא מתקבלת על הדעת וכלא לגיטימית. השתייכות לקבוצת שווים תאפשר פיתוח דימוי עצמי חיובי יותר, בייחוד כשיש תמיכה קבוצתית ועזרה אחד לשני.

אז כן, אפשר לשנות סטיגמה עצמית!
איך עושים את זה?
הכרות אישית–  כמה פעמים יצא לכם לומר/ לחשוב  לגבי אדם אחר-" לפני שהכרתי אותו/ה חשבתי עליו/ה משהו אחר לגמריי.."-  לפי מחקרים רבים, הכרות אישית היא גורם משמעותי  להפחתת סטיגמה על אדם אחר. ככל שמכירים אותנו, המחשבה עלינו פחות סטיגמטית, ואנו פועלים לפי מי שאנחנו באמת  ופחות לפי התווית.

מודעות!

להיות מודעים לסטיגמות- כבר אמרנו, יכול להפחית את השפעתן עלינו.

דעו את העובדות!-  איסוף המידע  האמתי לגבי המיתוסים והדעות הקדומות. למשל, ידעתם כי האחוז באוכלוסייה הכללית הנוטה לאלימות, זהה לאחוז האלימות באוכלוסיית המתמודדים עם אתגרים נפשיים?  ולמרות זאת , עדיין קיימת סטיגמה שאנשים המתמודדים עם אתגרים נפשיים  אלימים יותר. איך זה קורה? לעיתים זו התקשורת שמעלה למודעות מקרי קיצון, לעיתים אלו אנשים אלימים שטוענים לאי שפיות.. כך או כך, המיתוס מופרך. 

עיבוד נרטיבי – בניית סיפור חדש ביחס לעצמי – סיפור המתייחס ונותן מקום גם לכוחות, כישורים והישגים שיש לי – מבלי לאפשר לחלק אחד לצבוע ולהכליל על כולי.

עיצוב קוגניטיבי– אימון בטכניקות לעיצוב קוגניטיבי (למשל מודל אפר"ת)

השתתפות בקבוצות להפחתת סטיגמה עצמית- NECT, תוכל לתת לכם בסיס לכלים אלו, אימון בהם תוך עבודה קבוצתית תהליכית בהנחיה של צוות שיקום.

רשמו לנו בתגובות, מה הייתם רוצים שאנשים אחרים ידעו  ויחשבו עליכם?

לצפייה בשידור הלייב המלא- לחץ כאן

כתבות נוספות

בקבוצת שכולו טוב כולנו פועלים יחד יום יום במטרה לייצר אימפקט משמעותי ולקדם שינוי חברתי אמיתי בארץ ובעולם.
קבוצת שכולו טוב מביאה גאווה לאומית גם בימי המלחמה- בחודש שעבר, עופר כהן ואופיר פלג התארחו ביפן במטרה להציג את המודל הייחודי שפיתחנו בקבוצה ומיושם במדינות רבות בעולם.
שירות תעסוקה נתמכת הינו שירות המסייע לאנשים עם מוגבלויות להשתלב בהצלחה בעולם העבודה. בשירות תעסוקה הנתמכת מקבלי השירות זכאים לליווי החל משלבי הכנה דרך שלב חיפוש העבודה ובהמשך לאחר ההשתלבות במקום העבודה.