הדרך החדשה לקבל תמיכה בצורה הטובה ביותר!

משבר הקורונה יצר מהפכה בעולם התמיכה הדיגיטלי. כיום, אנו יכולים למצוא תמיכת עמיתים מקוונת שמסייעת לנו לקבל מידע וייעוץ באופן מיידי. אם בעבר הלכנו לרופא על מנת לקבל חוות דעת מקצועית, היום הכל מקוון ונגיש. למרות יתרונותיה הרבים של התמיכה הדיגיטלית, יש לה גם לא מעט חסרונות. מזמינים אתכם לקרוא את רשמיהם המקצועיים וחוויותיהם של ד"ר יעל וינשטיין ועו"ס ניר שבי מקבוצת שכולו טוב בנושא זה, במיוחד בתקופת הקורונה (אך לא רק) :)

הכתבה נכתבה מאת ד"ר יעל וינשטיין, מנהלת מחקר ופיתוח בקבוצת שכולו טוב, וניר שבי, מנהל מערך ידע מניסיון בקבוצת שכולו טוב.

מי מאתנו לא התמודד עם מצב בו אנו מרגישים שאנו זקוקים לעזרה או לסיוע ממישהו שיש לו ידע שיכול להקל ולסייע לנו? בכל יום אנו נתקלים בסיטואציות בהן אנו יכולים להיעזר באחרים. בעבר, כאשר התמודדנו עם בעיה רפואית, היינו הולכים להתייעץ עם רופא המשפחה שלנו. כאשר היינו צריכים עצה כלכלית, היינו מתייעצים עם הבנקאי בבנק. אך כיום, המצב הוא שונה.

במיוחד בשני העשורים האחרונים, שינויים טכנולוגיים מתרחשים באופן מהיר ובלתי צפוי. ככל שהשנים עוברות, אנו מוצפים במידע מכל כיוון – הטלוויזיה, הסמארטפון, המחשב ואין סוף ערוצים נוספים. אך אין ספק שהכלי המרכזי שלנו לתקשורת כיום הוא הסמארטפון. הסמארטפון מאפשר לנו לפנות לעזרה, לקבל מידע וסיוע ומה שרק נצטרך בכל מצב ובכל מקום – בין אם נבקש עזרה ממכרים רחוקים, קולגות לעבודה, אנשי מקצוע ברחבי הרשת – בקבוצות תמיכה און ליין, ברשתות החברתיות או גם בהתכתבות בהודעות טקסט.

אך, ההצפה בכל המידע והצורך בניתוב שלו  עשויה ליצור סיטואציות בהן אנו חשים מעורערים, מהורהרים, עצובים, כועסים ועוד מגוון רחב של רגשות אלו ואחרים. בעידן בו הכל ניתן להשגה – היכן נמצא את העזרה המתאימה ביותר לנו ומי הכי יכול לעזור לנו ?

בכתבה הבאה תוכלו למצוא מידע וידע אודות תמיכת עמיתים מקוונת וכן דוגמאות לתמיכת עמיתים מקוונת, כפי שהתקיימה במערך ידע מניסיון ומערך נבחרות משפרי השירות של קבוצת שכולו טוב במהלך החודשים האחרונים של משבר הקורונה.

תמיכת עמיתים מקוונת (Digital Peer Support)

כבר בשנת 2015, ללמעלה מ-2 מיליארד אנשים ברחבי העולם היו חשבונות פעילים במדיה החברתית.[1] מדיה חברתית היא רשת אינטראקטיבית ואפליקציות טלפוניות אשר דרכן קהילות ואנשים יכולים לשתף, ליצור יחד, להחליף מידע, רעיונות, תמונות ווידאו בתוך הרשת.  תקשורת חברתית מקוונת מייצגת צורת תקשורת קבועה ויציבה בחייהם של רבים מאיתנו, במיוחד בימי משבר הקורונה.

אך מהי בעצם תמיכת עמיתים מקוונת ? אחת ההגדרות לתמיכת עמיתים היא שזוהי תקשורת לא מתוכננת בתוך קהילות מקוונות של אנשים המתמודדים עם בעיות רפואיות שונות וזוהי התומכים אחד בשני ומספקים אחד לשני ידע ומידע.[2]

יתרונותיה של תמיכת עמיתים מקוונת

אנשים עם מוגבלות מתמודדים עם סטיגמה ודעה קדומה, אשר עשויות להיות בעלות השלכות מהותיות על איכות חיים, תחושת מסוגלות עצמית והיכולת להשיג מטרות ויעדים שקבענו לעצמנו ואף להרגיש חוסר תקווה וחוסר אונים. [3]  השלכות אלו קשורות באופן מובהק לעוני, שימוש באלכוהול ובסמים, אבטלה ואף לאשפוזים. [4] [5] [6] [7]

עבור אנשים עם מוגבלות וללא מוגבלות, המדיה החברתית מאפשרת להתחבר עם אנשים החולקים התמודדויות דומות ומחפשים לחלוק מידע אודות מצבם מבלי לחשוף את זהותם. [8] באופן ספציפי, אנשים עם מוגבלות נפשית או כל מוגבלות אחרת החווים סטיגמה רבה, עשויים לחוות סימפטומים העלולים להשפיע על המפגשים החברתיים הפרונטליים בהם הם משתתפים, דבר אשר אינו קיים במדיה המקוונת ועל כן מקל על היכולת לתקשר עם אחרים. [9]

בנוסף, המדיה החברתית מצליחה לגשר על מרחק גיאוגרפי והפרשי זמן, ומאפשרת למשתמשים בה לבחור האם הם רוצים להיות פעילים או לא פעילים, להעלות הודעות, או לצרוך את המידע באופן פאסיבי על ידי קריאתו. היכולת לבחור את מידת ההשתתפות שלנו במדיה החברתית נותנת לנו יכולת שליטה גבוהה על מידת המעורבות שלנו בקהילה הווירטואלית.

הספרות המחקרית מראה שעבור אנשים עם מוגבלות (אך לא רק עבורם), קבלת סיוע ועזרה מאלו המתמודדים עם אותן הסוגיות עמן הם מתמודדים, עשויה להקל ולהיות מאוד משמעותית עבורם ולקדם את תהליך ההחלמה שלהם, להעלות את ההערכה העצמית, לשפר את הבריאות הגופנית שלהם ולקדם את השתלבות חברתית בקהילה. [10] [11] הסיבה לכך היא שיותר קל לחלוק דעות אישיות וחוויות אישיות עם אלו עימם יש לנו תחומי עניין משותפים. [12] בהתאם לכך, ניתן לראות שבשנים האחרונות, מאז שהופיעו הרשתות החברתיות השונות, כגון –  Facebook וכן פלטפורמות תקשורת שונות כגון –  Twitter, YouTube, אנשים עם מוגבלות פונים למדיות שונות אלו על מנת לחלוק את ניסיונם  ולחפש עצה ועזרה. 

ברמה השיקומית, המדיה החברתית היא פלטפורמה בה המשתמש הוא ה"מנוע" שמניע את השימוש במדיה, הבעת קולו ודעותיו וההצטרפות לקהילות וירטואליות אלו ואחרות. כמו בתהליך השיקום בו מקבלי שירות מעורבים אקטיבית בתהליך השיקום שלהם ובקביעת היעדים והמטרות שלהם, גם כאן אנו יכולים למצוא אלמנטים של מעורבות אקטיבית ועידוד "אקטיבציה" בתהליך ההשתתפות, חיפוש המידע, מידת המעורבות והחשיפה.

לדבריו של עו"ס ניר שבי, מנהל מערך ידע מניסיון בקבוצת שכולו טוב – כאנשי מקצוע, תמיכת עמיתים היא פלטפורמה של תקשורת אשר הרבה יותר קל ליזום וליצור עבורה "סטינג" ברור ומוגדר. כמתמודדי נפש, תמיכת עמיתים היא תמיכה אשר לרוב מתרחשת באופן מזדמן. מעצם אופייה המיוחד היא מתקיימת לרוב בתחושה אותנטית ולעיתים מעצם החברות בין העמיתים.

בשנים האחרונות, החיפוש אחר תמיכת עמיתים מקוונת גבר עבור אנשים עם מוגבלויות שונות. הפלטפורמה המקוונת מאפשרת לאנשים להשמיע את קולם ולהביע את דעתם גם אם היא קשה. האפשרות לא להיחשף במדיות החברתיות ועדיין להשמיע את קולך היא יתרון וחיסרון גם יחד מפני שמילותינו יכולות למגר סטיגמות מעבר לרשת אך אנו כאומרי הדעה נמצאים לבדנו מעבר למסך המדיה. לדעת ניר, תמיכת עמיתים מקוונת לא יכולה להוות תחליף לתמיכת עמיתים פרונטלית, אישית או קבוצתית, אלא יכולה להוות פלטפורמה משלימה.

חסרונותיה של תמיכת עמיתים מקוונת

לצד כל היתרונות החשובים שצוינו עד כה של תמיכת עמיתים מקוונת, ישנם גם חסרונות שיש לתת עליהם את הדעת.  אחד הסיכונים המהותיים במדיה החברתית ובקהילות ווירטואליות, היא קבלת מידע/עצה מגורם שאינו מוסמך/אמין. חשוב מאוד לנסות ולאמת את אמינותו של הממליץ לגבי יכולותיו והכשרתו.  לפעמים דבר זה אינו אפשרי. במצב זה, חשוב להבין שעלינו לקחת כל המלצה בערבון מוגבל, ולהתייעץ עם מומחים נוספים טרם קבלת החלטה סופית. 

חסרון נוסף למדיה החברתית הוא שיתכן ונחווה קשיים רבים יותר בתקשורת פנים אל פנים, ריחוק חברתי ואף נסיגה חברתית שכן מרבית התקשורת היום יומית שלנו מבוססת על תקשורת מקוונת. במיוחד בקרב אנשים עם מוגבלות, החווים סטיגמה וקשיים בתקשורת חברתית, חשוב להמשיך ולפתח את היכולות החברתיות והתקשורתיות הפרונטליות במקביל להתגברות השימוש במדיה החברתית המקוונת. [13]

לדבריו של עו"ס ניר שבי, בתקופת ימי הקורונה חברי נבחרות משפרי השירות בקבוצת שכולו טוב נפגשו באמצעים מקוונים. בתחילה, המפגשים היו מקור מצוין לוונטילציה ולנתינת תחושה של ביחד, אך לאחר מספר מפגשים ושיחות פתוחות על התקשורת המקוונת צפו במקביל גם תחושות של תסכול ורצון לחזור לימים רגילים של פגישות פרונטליות. מעבר לכך, לא לכול חבריי הנבחרות הייתה היכולת להצטרף למפגשים המקוונים, בין אם מחוסר באמצעים טכניים ובין אם בשל הבחירה לוותר על כך מהתחלה. זוהי עובדה אשר לעיתים יצרה פיצול וקשיים בתוך קבוצות משימה שלפני כן היו מגובשות מבחינה בין אישית ומבחינה מקצועית.

לסיכום לתמיכת עמיתים מקוונת ישנן לא מעט יתרונות ותרומות לצד חסרונות. אך עלינו לזכור שבסופו של יום, הרשת המקוונת אינה מהווה תחליף לחיים הרגילים, אלא עשויה לתמוך בהם ולהקל עליהם.


[1] Kemp, S. (2015). Digital, social & mobile. We are social.‏

[2] Naslund, J. A., Aschbrenner, K. A., Marsch, L. A., & Bartels, S. J. (2016). The future of mental health care: peer-to-peer support and social media. Epidemiology and psychiatric sciences25(2), 113-122.‏

[3] Corrigan, P. W. (1998). The impact of stigma on severe mental illness. Cognitive and behavioral practice5(2), 201-222.‏

[4] Lehman, A. F., Kernan, E., DeForge, B. R., & Dixon, L. (1995). Effects of homelessness on the quality of life of persons with severe mental illness. Psychiatric Services.‏

[5] Corrigan, P. (2004). How stigma interferes with mental health care. American psychologist59(7), 614.‏

[6] Folsom, D. P., Hawthorne, W., Lindamer, L., Gilmer, T., Bailey, A., Golshan, S., & Jeste, D. V. (2005). Prevalence and risk factors for homelessness and utilization of mental health services among 10,340 patients with serious mental illness in a large public mental health system. American Journal of Psychiatry162(2), 370-376.‏

[7] Pompili, M., Lester, D., Innamorati, M., Tatarelli, R., & Girardi, P. (2008). Assessment and treatment of suicide risk in schizophrenia. Expert review of neurotherapeutics8(1), 51-74.‏

[8] Berger, M., Wagner, T. H., & Baker, L. C. (2005). Internet use and stigmatized illness. Social science & medicine61(8), 1821-1827.‏

[9] Dickerson, F. B., Sommerville, J., Origoni, A. E., Ringel, N. B., & Parente, F. (2001). Outpatients with schizophrenia and bipolar I disorder: do they differ in their cognitive and social functioning?. Psychiatry Research102(1), 21-27.‏

[10] Ziebland, S. U. E., & Wyke, S. (2012). Health and illness in a connected world: how might sharing experiences on the internet affect people's health?. The Milbank Quarterly90(2), 219-249.‏

[11] Davidson, L., Chinman, M., Kloos, B., Weingarten, R., Stayner, D., & Tebes, J. K. (1999). Peer support among individuals with severe mental illness: A review of the evidence. Clinical psychology: Science and practice6(2), 165-187.‏

[12] Gowen, K., Deschaine, M., Gruttadara, D., & Markey, D. (2012). Young adults with mental health conditions and social networking websites: Seeking tools to build community. Psychiatric Rehabilitation Journal35(3), 245.‏

[13] Chung, J. E. (2014). Social networking in online support groups for health: how online social networking benefits patients. Journal of health communication19(6), 639-659.‏

כתבות נוספות

קבוצת שכולו טוב מביאה גאווה לאומית גם בימי המלחמה- בחודש שעבר, עופר כהן ואופיר פלג התארחו ביפן במטרה להציג את המודל הייחודי שפיתחנו בקבוצה ומיושם במדינות רבות בעולם.
החגים מתקרבים וכבר מגיעים אלינו בפתח הדלת. ההתרגשות בשיאה והשמחה מגיעה יחד אתה וזוהי הזדמנות נהדרת לתת את המתנה המושלמת לעובדים שלכם, ומה יותר טוב ממתנה של המותג TNX מבית קבוצת שכולו טוב מתנות החברתיות המעניקות ערך מוסף.
רינת אביב מנהלת רשת סיפור חוזר התארחה בפודקאסט של הסופרת מיה הוד רן וסיפרה על קבוצת שכולו טוב וסיפור חוזר