fbpx
יום ראשון 25/09/2022

ליהיא לפיד מאוהבת בסיפור חוזר

"אני גם מאוד בעד קיימות ושמחה שספרים לא נזרקים אלא עוברים מיד ליד. בסוף המטרה הכי גדולה של כל סופר, היא שיקראו את הספר שלו. זה החלום. אז אם הוא מגיע לעוד אנשים בזכות סיפור חוזר- זה אושר גדול עבורי". ליהיא לפיד בריאיון לסיפור חוזר

צילום ג’ניפר בוקובזה

“אני מאוד אוהבת את סיפור חוזר, את הרעיון כולו” אומרת הספרת, צלמת ואשת רה”מ ליהיא לפיד על סיפור חוזר

“גם תעסוקה של אנשים עם מוגבלויות הוא העיסוק שלי, אני נשיאה של עמותה בשם “שקל- שילוב קהילתי לאנשים עם מוגבלויות”. שזה החזון שלה, כמו של סיפור חוזר, שאנשים יעבדו בשילוב עם הקהילה, בעשייה שהיא מעניינת ומאתגרת, ולא יהיו סגורים מאחורי גדרות בתעסוקה חסרת מעוף. “אני גם מאוד בעד קיימות ושמחה שספרים לא נזרקים אלא עוברים מיד ליד. בסוף המטרה הכי גדולה של כל סופר, היא שיקראו את הספר שלו. זה החלום. אז אם הוא מגיע לעוד אנשים בזכות סיפור חוזר- זה אושר גדול עבורי”.

ליהיא לפיד סופרת, עיתונאית, מרצה ומופיעה, מסמלת את הקול של האישה הישראלית העכשווית. פעילותה במדיות השונות רכשה לה קהל עוקבים שסוחף ברשתות החברתיות אלפי שיתופים ותגובות.

‎ספריה כיכבו ברשימות רבי המכר שבועות ארוכים, ובראשם הספר “אשת חייל” שהוא ציון דרך בכתיבה הנשית האישית בעברית. לפיד פרסמה שני ספרי רומן, בנוסף לספר המיועד לאימהות שמגייסות את הילדים, שני ספרי ילדים וספר מתכונים. בעברה הייתה צלמת עיתונות וכיום כותבת מרצה ומופיעה.

‎לפיד פעילה בנושאים חברתיים, בדגש על שני תחומים: זכויות נשים והורות לילדים עם צרכים מיוחדים. היא נשיאה של עמותת “שק”ל- שירותים קהילתיים לאנשים עם מוגבלות”.

התחלת כצלמת, ממתי עברת לכתיבה?

“הייתי צלמת 14 שנה, וכבר מעל עשרים אני כותבת. בשני המקצועות למעשה מתבוננים על העולם שסביבנו. מתבוננים מבחוץ ומנסים לתפוס משהו, בצילום זה לתפוס רגע, בכתיבה זה לתפוס משהו שאומר משהו.  

התחלתי לכתוב אחרי שהפכתי לאמא. תוך שנה וחצי עברתי מלהיות בחורה על אופנוע, שיכולה לתזז ממקום למקום עם מצלמות, לאמא לשניים. וגיליתי שצילום עיתונות הוא מקצוע שלא מסתדר עם גידול ילדים. זה היה עבורי הלם. חשבתי תמיד שאפשר הכל, שלהיות אמא לא ישנה את מסלול חיי. והחלטתי לכתוב על זה. על השבר הזה. על זה שאומרים שאימהות יכולות לעשות הכל. יש אמהות שמצליחות, אבל קל זה לא, ולא כולנו מצליחות.”

מה יש בספרך החדש שאין באחרים?

“‘זרות’ הוא ספר שונה מכל הספרים שלי. כל הספרים שלי עד עכשיו עסקו בנושאים של בית ומשפחה ואהבה ואימהות, מתוך רצון להעביר מסר. להגיד משהו. וגם עם הרבה ביוגרפיה שלי.

“זרות” מספר סיפור. למרות שכל ספר הוא הכי מתוך החיים של הסופר, והכי נובע מהעומק של הלב, הפעם הסיפור מרוחק מדמויות שדומות לי. הוא רומן. והוא גם מותח.  

הוא מתרחש בין פסח ליום העצמאות, בין העיר הגדולה לעיירה שבה כולם מכירים את כולם, והוא מספר על משפחות שמחפשות תיקון, על מרחק וקִרבה, על עבר שלא מרפה, על החיבור החם בין זרים שלא היו אמורים להיפגש – ועל המקומות הבלתי צפויים שבהם צומחת אהבה.”

במה העלילה שלו הוא ביוגרפי?

“העיסוק באח שחי בחו”ל הוא מאוד מהחיים שלי. אח שלי, שנפטר לפני כמה חודשים, חי את רוב חייו הבוגרים בחו”ל. זה היה פצע וכאב, הגעגוע, זה שהוא חסר לנו, זה שפחות הכרנו את ילדיו, זה היה תמיד ענן של עצב שריחף. הוא חי שם והצליח ובנה משפחה והיה מאושר, אבל כולנו, גם הוא, כל הזמן התגעגענו. וחשבנו שיהיה לנו מלא זמן להשלים את מה שהפסדנו. ועכשיו הוא איננו, והכאב לא מרפה.”

את נשואה לאדם כותב, אתם מתייעצים? מפרים זה את זו?

“בהחלט. יאיר הוא כותב מוכשר באופן יוצא מגדר הרגיל. וכשאני מתלבטת אני תמיד מתייעצת איתו. לא על שורה פה ושורה שם, אלא בגדול. כשהתחלתי לכתוב את “זרות”, לא ידעתי אם זה הדבר לצלול לתוכו לכמה שנים. כתיבת רומן עבורי זה מסע של לפחות ארבע שנים. אז לשחתי לו פרק אחד במייל וביקשתי שיענה לי במילה אחת. כן או לא. והוא שלח לי מייל וכתב “וואוו”. אז צללתי למשימה.

שני האנשים היחידים שקראו את הספר לפני צאתו, מלבד רונית ויס ברקוביץ העורכת הגאונה והמוכשרת והמדהימה שזכיתי לקבל מחוכמתה, הם יאיר ואימו, שולמית לפיד. שולמית מבינה ספרות באופן עמוק והיא אדם נדיב בלהעניק עצות ותמיכה. זכות גדולה לי שהשלושה האלו היו לצידי.”

גם אם לילדה בעלת צרכים מיוחדים-איך זה משפיע עליך כאישה רעיה וכותבת?

“הספר הקודם שלי “אשת חיל”, עסק בלהיות אמא מיוחדת, בשבר הגדול של המשפחה מול הדבר הזה, המחיר של הזוגיות, וכמה חשוב לשמור על הבית. הורות מיוחדת מאתגרת אותנו עם התנפצות חלומות ועם פחדים על העתיד, ועם ההכרח ללמוד משהו אחר. ללמוד לחבק ולקבל ולהעניק. לא תמיד על מנת לקבל חזרה. יעלי שלנו, בחורה צעירה עם אוטיזם עמוק, לקחה אותנו למסע משנה חיים. עם כל הקושי, שלה וגם שלנו, היא בסוף לימדה אותנו את השיעור הכי גדול ונפלא על אהבה. “

להוציא ספר כאשת רוה’מ זה רב מכר?

“הוצאתי את הספר לפני שנה וחצי. יכול להיות שהיום הוא היה מצליח יותר. אולי. אבל אני חושבת שבעיקר ספרים עוברים מפה לאוזן. אנשים ממליצים זה לזו. יש לי זכות גדולה שאנשים אהבו את הספר וקראו ונסחפו איתי לתוך הסיפור הישראלי כל כך הזה, שנוגע ללב.”

זרות/ ליהיא לפיד

לאתר סיפור חוזר >> https://rebooks.org.il/

הריאיון בוצע ונכתב על ידי רותי זוארץ מסיפור חוזר חיפה- סופרת, משוררת, עיתונאית ומעבירת סדנאות כתיבה.

?האם הכתבה עניינה אותך
0
5

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.