היי איציק. אני מאוד שמחה שהסכמת לשתף אותנו בסיפור שלך, נשמח לשמוע על הדרך שעברת.
היום אני עובד כמדריך שיקום במסגרת דיור. התחלתי את הדרך שלי במפעל "יוצרים אור" של שכולו טוב בראש העין, ובמהלך הזמן יצאתי מהמפעל למספר מקומות עבודה בשוק החופשי במקביל לזה שהמשכתי להגיע למפעל, לדוגמא עבדתי בחברת שולץ. אחר כך יצאתי גם לקורס עוזר גינון בפרויקט "צומחים" ואחרי הקורס עבדתי עם אילה, המטפלת בגינון שהעבירה את הקורס בכפר סירקין. עבדתי שם בתקופה שלא היה כל כך חם – בחורף והאביב. כשהגיע הקיץ והתחיל להיות חם החלטתי ביחד עם רכזת התעסוקה שאני אחפש עבודה אחרת, ובינתיים חזרתי לתקופה של עוד חודשיים למפעל בראש העין.
ספר לנו באמת קצת על התקופה של ההכשרה ב"יוצרים אור", האם התקופה שם לפני ובין העבודות השונות עזרה לך?
האמת שהמפעל עזר לי בכמה דברים. למשל, למדתי כל מיני מיומנויות שלא היו לי לפני וקשורות לעבודה במפעל. כמו איך להכין נרות באופן כללי ודברים שהיו לי אישית קשים כמו לעשות את החור של הנרות במרכז, למצוא את התבנית הנכונה, לארוז אריזות מיוחדות. וגם בלי קשר לייצור הנרות, הליווי שקיבלתי במפעל עזר לי בפיתוח דברים אישיים כמו לקחת אחריות על דברים שאני עושה, לעשות כמה דברים במקביל.
בנוסף השתתפתי בכל מיני סדנאות שקשורות להכנה לעבודה. לדוגמא עברתי קורס שנקרא CSW שעוסק בדברים קוגניטיביים שקשורים לעבודה, ושם למדתי איך לשפר את הזיכרון בעבודה, להתארגן, לשמור על סדר, מה לעשות ביחסים עם מנהל, איך להתנהג.
בנוסף במפעל יש קפיטריה קטנה, השתלבתי גם שם פעם בשבוע. הייתי הצ'קר של המאכלים, הכנתי את הרשימה של ההזמנות ולפעמים הייתי גם מכין מנות.
ממש מגוון, אתה באמת משתמש בכל מה שמציעים לך במפעל, כיף לשמוע. בהתחלת הראיון סיפרת שאתה עובד היום כמדריך שיקום, איך הגעת לעבודה הזו?
הגעתי בעזרת הרכזת שלי, אורטל. במפעל עצמו היו מגיעים סיורים שהשתלבתי בהדרכה שלהם – הדרכתי מורים, תלמידים, סיורים של בנות מצווה וראיתי שאני נהנה להסביר על המפעל ומה אנחנו עושים בו. הסברתי על העבודה בפועל שם אבל גם שיתפתי בתהליך האישי שלי ואיך עובדים עם האנשים במפעל. ככה הבנו שזה כיוון שאני יכול לעבוד בו.
וכמה זמן אתה עובד בעבודה כמדריך?
כבר חצי שנה שאני עובד שם, לא כולל חל״ת מהקורונה J
להיות מדריך שיקומי נשמע תפקיד עם הרבה אחריות. איך נראה היומיום שלך בעבודה?
אני הולך עם דיירים שאני מלווה לקניות, עוזר להם בתרופות, עוזר לדיירים להתארגן ולשמור על סידור החדרים. לאחרונה הצטרפתי גם לישיבות הצוות.
ואיך אתה מרגיש לגבי העבודה שלך?
אני מרגיש משמעותי שם, אפילו שאני לא עובד במשרה מלאה. אני מרגיש שכשקובעים לי את המשמרות, הם היו רוצים שאהיה יותר שעות וימים. אני מכיר הרבה מהדיירים עוד מהמפעל, שזה נחמד. אנחנו נהנים ללכת יחד לקניות.
זה לא מורכב להיות מדריך של חברים שלך, אנשים שהיו איתך במפעל?
נכון. בהתחלה היה קשה אבל אני לא מרגיש שזה מהווה מכשול יותר. בקורונה הרגשתי שמאוד היו צריכים אותי ושמחו שבאתי – גם הדיירים וגם הצוות. אני מקבל הדרכות מהעובד הסוציאלי בקהילה התומכת ואני בקשר טוב עם המנהלת. בהתחלה הייתי צריך יותר עזרה מהרכזת שלי, שתעזור לי להבין איך לשבץ משמרות וכמה באמת כדאי שאני יעבוד בלי שאני יעמיס על עצמי. עכשיו, במיוחד אחרי תקופת הקורונה מרגיש כבר יותר עצמאי.
מה הכי עזר לך להגיע לאיפה שאתה היום?
אני חושב שזה שלא הפסיקו לעזור לי ולהאמין בי ולראות את החזקות שיש בי. אם זה במפעל, בקורס צומחים שמאוד אהבתי, בהדרכות של הסיורים שאהבתי ועזרו לי למצוא עבודה בתחום הזה, משהו שבאמת מתאים לי.
תודה רבה לך איציק, מאוד מרגש ומשמח לשמוע אותך. מאחלים לך המון בהצלחה ושתמשיך בדרך המדהימה שאתה צועד בה.
