צילום: יונתן בלום
"בוודאי שמכירה את הרשת הנהדרת שלכם סיפור חוזר". אומרת הסופרת צרויה שלו, אחת הסופרות שהפכו לאבני יסוד של הספרות הישראלית, על הרשת סיפור חוזר בראיון חושפני על ספרה השביעי, החדש שראה אור בימים אלו, בהוצאת "כתר" "הייתי אצלכם גם בירושלים וגם בחיפה. ומאחר שאני נוסעת הרבה ברכבות אני תמיד נמשכת אל הכונניות המפתות של הספרים".
הספר פליאה הוא סיפורן של שתי נשים, שתי תקופות, שני סיפורי חיים, ומפגש גורלי אחד. רק לאחר מותו של אביה מעיזה עטרה לגעת בטאבו הגדול של חייו, אשת נעוריו הסודית שנלחמה לצידו בשורות המחתרת לפני קום המדינה. אלא שהמפגש של שתי הנשים, שהיה אמור לחתום פרק טראומטי בחיי כל אחת מהן, הוא בעצם רק יריית הפתיחה בהשתלשלות אירועים מסחררת שאף אחת מהן אינה יכולה לעצור, או לשער את סופה. פליאה הוא רומן נועז הנע לסירוגין בין שתי נקודות המבט: זו של עטרה, אדריכלית שימור החרֵדה לשלומו של בנה הלוחם בשעה שנישואיה השניים, מלאי הלהט והמחלוקות, מתקרבים לעבר פי תהום; וזו של רחל, אידיאליסטית בת דור הולך ונעלם, שהתקשתה למצוא את מקומה במדינה שעליה חלמה.
קראת לספר פליאה למה? יכול להיות שסופרת רווית עלילות תתפלא ממשה?
"כתבתי את הספר כמעט שש שנים כך שהיה לי הרבה זמן להתלבט. בהתחלה קראתי לו הרומן השביעי כי זה היה כמעט הדבר היחיד שידעתי עליו. אחר כך שיניתי את שמו ל "גורל" כי זה עזר לי להבין על מה אני כותבת, אבל עדיין לא הרגשתי שמצאתי את השם הנכון. רק בשנה האחרונה כשעברתי שוב ושוב על הטקסט גיליתי שפליאה הוא השם שחיכיתי לו. מצאתי שם כל כך הרבה פליאה. פליאה על החיים ועל המוות.
על אנשים צעירים כל כך שהקריבו את חייהם בהתלהבות, על התאהבויות מתעתעות, על המקריות שהופכת לגורל, על הדרך שבה מתנהל העולם האכזר והנהדר שלנו.
תהליך הכתיבה עדיין מעורר בי פליאה למרות שאני כותבת כבר הרבה שנים. יש בו כל כך הרבה הפתעות. גם לטובה וגם לרעה. אני כמעט לא מתכננת ונותנת להשראה להוביל. זאת הרפתקה מסעירה".
מה הייחודיות של הספר הזה מבין כל ספריך?
"ברומן הזה מצאתי את עצמי עסוקה מאד בהתמודדות עם דמות נשית כמעט זרה לי, הדמות של רחל, לוחמת הלחי הקשישה, הפנאטית והאידאולוגית. ניסיתי להבין את מבנה האישיות הנוקשה הזה ואולי גם לרכך אותו קצת, לחולל בו שינוי. דרך הדמות השנייה בספר, עטרה, עסקתי בקשיים של ההורות במשפחה המורכבת משני שברי משפחות ובדינמיקה הבעייתית של המעבר מפנטזיה רומנטית לחיי יום יום".
והנה את הסופרת הכי טהורה ולא מזוהה פוליטית נוקטת עמדות, מה קרה?
" זהו באמת הספר הכי פוליטי שלי, לא מתוך החלטה מודעת לומר משהו על התקופה אלא מתוך העיסוק האינטימי בדמויות שאלה חייהן. הספרות היא מדיום נהדר לבחון נושאים שנויים במחלוקת כי היא מאפשרת העמקה ואין בה שיפוטיות".
מה הכי השפיע עליך לכתוב אותו דווקא עכשיו?
"במבט לאחור אני מבינה כמה נספגו בתוכי סיפורי הלחי של אבא שלי, למרות שאף פעם לא ממש הקשבתי להם. המאבק הטרגי של לוחמי המחתרת והעלבון העמוק על כך שנשארו דחויים, שהמדינה לא הכירה בתרומתם. מתוך זה נולדה דמותה של רחל שהבעירה את הלהבה. הכל היה מאתגר בספר הזה. שום דבר לא היה קל".
אישה לאישה זאב או אהבה?
"מבחינתי אהבה או לפחות אהדה. בפליאה הקשר בין שתי הנשים עובר תמורות גדולות. כאמור המלאכה הייתה תובענית במיוחד הפעם, הכתיבה שלחה אותי לשוטט בעולמות לא מוכרים, בתקופה לא מוכרת. מעבר ללחי, למדתי להכיר את המעשיות של רבי נחמן מברסלב. סיפורי השעיר לעזאזל".
תודה רבה על הריאיון צרויה מחכים כבר לספר הבא!
לאתר סיפור חוזר >> https://rebooks.org.il/
הריאיון בוצע ונכתב על ידי רותי זוארץ מסיפור חוזר חיפה- סופרת, משוררת, עיתונאית ומעבירת סדנאות כתיבה.
