תחומי הקבוצה »

ראיון עם רעות שחל אשכנזי – מנהלת שיקום מפעל לוד ומפעל שוהם

"יש לי את הזכות לעזור לאנשים להגשים חלומות קטנים או גדולים, ולפעמים אפילו לעזור לאנשים בכלל לחלום". רעות אשכנזי, מנהלת שיקום מפעל לוד ושוהם, סיפרה לנו כי היא נמצאת בקבוצת שכולו טוב כבר ארבע שנים- החלה את תפקידה כסגנית שיקום במפעל לוד ולאחר 4 חודשים בלבד החליפה את מנהלת השיקום שיצאה לחופשת לידה- מאז המשיכה בתפקיד והיא כאן כדי להישאר!

במסגרת תפקידה רעות היא אחראית על מספר תחומים: ליווי אישי של מקבלי השירות שכולל בניית תכנית שיקום, מתן מענה לצרכי מקבלי השירות שעולים מדי יום באופן ישיר או דרך תיווך לגורם מקצועי אחר, התאמה בין תוכנית השיקום האישית לבין אפשרויות התעסוקה במפעל, העשרה של מקבלי השירות, עידוד מקבלי השירות להשתלבות בשוק העבודה והכשרה לקראת השתלבות בשוק העבודה.

מה הסיבה שבחרת בעבודה הזו?

רעות מספרת שלדעתה התפקיד שלה הוא שילוב מיוחד ובסיסי עבורה. הוא נותן לה מקום לליווי האישי, לתמיכה והכלה, אך במקביל גם לסיוע בצרכים הטכניים של אנשים (סיוע בביורקרטיה מול מסגרות, תיווך מול גורמים מקצועיים ועוד) – "אנשים נותנים בי אמון וסומכים עלי, לאחר שהוכחתי שאני גם יכולה לתרום להם באופן קונקרטי, משם הדרך הרבה יותר קלה ליצירת שינוי יחד".

איך נראית הצלחה בעינייך?

"הצלחות יכולות להיות קטנות מאד, אך מאוד משמעותיות. למשל מקבלי שירות שלא הסכימו להחליף מקום ישיבה או להתנסות בסוגים שונים של עבודה- היום מתנסים במטלה אחרת כל יום בכסא אחר". רעות מוסיפה שההצלחות המרגשות ביותר הן התהליכים האיטיים לאורך השנים, אנשים שתחילה לא הסכימו לשמוע כלל על שוק העבודה, עם הזמן הסכימו להשתלב במשרה זמנית והיום עובדים באופן רציף מחוץ למפעל. 

בכל פעם שהיא פוגשת מקבל שירות חדש שאומר לה בנחרצות "אני בחיים לא אשתלב בשוק העבודה", היא מחייכת לעצמה וחושבת על אותם אנשים, שסך הכל היו צריכים רגע אחד להתרגל.

מה אתגר הכי קשה שלך בתחום?

"האתגר הכי קשה בעיני הוא ההבנה שישנם מקרים מסוימים שאין לנו איך לעזור. אנחנו יכולים להושיט יד אבל לא יכולים להכריח אדם להיעזר בנו". לעיתים, רעות מספרת, שהם רואים מקבל שירות בתהליך התדרדרות, אשר מסרב לקבל סיוע – דבר שקשה לצפות בו מהצד ולקבל אותו.

אתגר נוסף, הוא בעבודה מול המעסיקים והדילמה הקבועה כיצד יוצרים הזדמנות שווה. הם מסרבים שמעסיקים יקבלו מקבלי שירות לעבודה כי 'מרחמים עליהם' ומנגד, כן רוצים שיעשו התאמות שיאפשרו למקבלי השירות להשתלב.

" אני משתדלת להזכיר לעצמי, לצוות ולמקבלי השירות, להעריך כל צעד קטנטן שכל אחד עושה בתהליך השיקום שלו".

מה הדבר שהכי משמח אותך בעבודה?

"כשמקבלי השירות מתעניינים, דואגים ושואלים לשלומי וכשמישהו סומך עליי".

לסיום, מהם 5 דברים שאת מוכנה לשתף אותנו אודותייך?

  • למדתי עבודה סוציאלית מתוך עניין ולא כי לא הצלחתי להתקבל לפסיכולוגיה ?
  • הגעתי לתחום לחלוטין במקרה- אבל התאהבתי בשנייה
  • גדלתי בצפון והחלום שלי הוא לחזור להיות מושבניקית
  • הליווי של מקבלי השירות לימד אותי להציב מטרות וחלומות גם עבור עצמי
  • למדתי במסגרת העבודה, שכשמפסיקים לרחם על עצמנו ומוכנים להתחיל מההתחלה- בצעדי תינוק, אפשר להשיג דברים גדולים!
[poll]