ראיונות עבודה יכולים להיות מלחיצים ומבלבלים לכולנו, אבל אם מתכוננים אליהם מראש, ומגיעים מוכנים הסיכוי שנצליח יעלה ורמת הלחץ תרד.
אז איך מתכוננים לראיון עבודה? איך מתמודדים עם הלחץ? ואיך נעזרים בסביבה בדרך למציאת משרה החומות שלנו? איך אנחנו נביא את עצמנו לידי ביטוי בצורה המיטבית, באילו כלים נשתמש גם לפני הריאיון וגם במהלכו?
לפני שמתחילים בחיפוש כדאי שיהיה כיוון בו אנחנו מעוניינים בשלב הזה. כאן מומלץ להיעזר בהכוונה תעסוקתית או רכזת תעסוקה.
הכוונה תעסוקתית מתבססת על הכשרה תעסוקתית מהעבר, שרלוונטית לתפקיד, בו אנחנו מעוניינים. היא כוללת גם מיקוד בשאלות מה אנחנו אוהבים לעשות? במה אנחנו טובים? ובמה הכי יתאים לנו?
רכזת תעסוקה יכולה לסייע, להדריך ולתת כלים להתכוננות לראיון על כל חלקיו בנוסף היא תוכל להכין אותנו לשאלות נפוצות שישאלו בראיון.
אחרי שנחשפנו למודעות דרושים, זה הזמן ליזום פנייה. רוב המעסיקים יעדיפו פניה במייל, לכן חשוב לשים לב שקורות החיים שלנו ברורים ומשקפים את הניסיון התעסוקתי שלנו (עדיף לפי סדר כרונולוגי). בגוף המייל נכתוב כמה משפטים/ חזקות על עצמינו. דברים שרלוונטיים למשרה אליה אנחנו פונים. זוהי הזדמנות להציג את עצמינו ולתת רושם ראשוני, על מי אנחנו ולמה אנחנו מתאימים למשרה. במידה והמעסיק יראה, שהמשרה מתאימה לנו הוא יפנה אלינו.
במקרים מסוימים יהיו מעסיקים שיעדיפו שיפנו אליהם בוואטצ אפ או בטלפון. במצב כזה יש לנו יתרון, מאחר ששיחת הטלפון יכולה להיות "מיני ראיון", ומאפשרת לנו להציג את עצמינו, לשאול שאלות, לקבוע ראיון פרונטלי להמשך.
חששות, ופחדים נובעים כתוצאה של תקופה ארוכה ללא עבודה, אי קבלה למקום עבודה אחר, וחוסר הצלחה במעבר ראיונות כאלה, משפיעים על הביטחון העצמי שלנו.
האמונה שלנו בעצמינו מוקרנת החוצה בריאיון ,גם בלי שנשים לב, כך גם הגישה ש"בטוח אלחץ ולא אצליח בריאיון". מחשבות ואמונות אלה מכשילות ויוצרות לחץ, לכן חשוב לחזק את עצמינו במחשבות חיוביות לפני הריאיון ולא להיתפס לחרדות שווא.
שמירה על שגרה – לאחר שנקבע לנו ריאיון, רצוי לא לחשוב יותר מדי, מה יהיה אלא לשמור על השגרה, שהייתה לנו עד עכשיו. שמירה על השגרה טובה להתמודדות עם מצבי לחץ ומסיחה קצת את הדעת, ואת רמת המתח סביב הריאיון.
כדאי בימים אלו להיעזר באנשים שקרובים לנו – משפחה/חברים. להשתדל להקיף את עצמינו סביב אנשים בעלי חשיבה אופטימית, אך גם רציונלית. מכרים שההשפעה שלהם עלינו היא השפעה חיובית.
לעשות דברים שעשו לנו טוב בעבר ועושים לנו טוב גם בהווה: פעילות גופנית, פגישה עם חבר או בן משפחה הכוונה כאן היא, פחות להתעסק בראיון, שקרב אלא לעסוק במשהו שלא קשור לראיון.
לראיון כדאי להגיע בלבוש ראוי למקום העבודה ולעמוד בזמן שנקבע בראיון ולהגיע כמה דק' לפני.
ראיון פרונטלי מתחלק לשניים:
- "ספר לי עצמך" – (לא אמור להיות יותר משתיים שלוש דק') – מתרכזים בניסיון, ידע, בתכונות החזקות שלנו שרלוונטיות לתפקיד הספציפי, שאליו הגשנו מועמדות. לדוגמא – במידה ואנחנו מגישים מועמדות למשרה של שירות לקוחות, אבל אנחנו מגיעים ללא ניסיון בתפקיד כשמאידך יש לנו ניסיון מהעבר .
בעבודה עם ילדים ניתן להשתמש בניסיון הזה כהדגשה לכך שאנחנו סבלניים ואמפטיים לבני אדם (כמו התכונות הנדרשות לעבודה עם ילדים).
- 2. "פינגפונג" – שאלות שהמראיין שואל אותנו – מאפייני אישיות, הניסיון התעסוקתי שלנו, מה למדנו ועוד.
לקראת סיום הריאיון חשוב לשאול שאלות את המראיין על המשרה/ חברה . כאן גם כדאי לשאול שאלות על שכר, שעור, משמרות, תנאים העסקה, גמישות ועוד. בדרך כלל, הריאיון מסתיים בזה שהמראיין אומר, שהוא יחזיר לנו תשובה, ואומר תוך כמה זמן נקבל תשובה. במידה ולא נאמר, כדאי לשאול.
חשוב לזכור שאנחנו לא יכולים לשלוט בראיון, גם בגלל שלא אנחנו מנהלים אותו, וגם בגלל שרוב הפעמים לא נוכל לשלוט במידת המתח, שנרגיש לכן כדאי לשים דגש על מה שבשליטתנו.
אם לא התקבלנו לעבודה? זה לא אומר עלינו כלום באופן ספציפי. אולי המודעה לא הייתה מדויקת? יכול להיות שהמעסיק חשב, שאנחנו מתאימים ובמהלך הריאיון הוא מבין שהכישורים, הידע או הניסיון שלנו לא מתאימים למשרה, ועוד שלל סיבות שפשוט לא תלויות בנו.
הדבר הכי חשוב הוא לא לשים את הדגש על "מה זה אומר עליי?", אלא להסתכל על עצמנו ולבחון, האם אנחנו מרוצים מאיך שהיינו? מה אנחנו רוצים ללמוד מזה לפעמים הבאות? וגם בזה להשתמש בעזרים חיצוניים- ברכזת תעסוקה ואנשים שמכירים אותנו, ואת טיבנו.
לצפייה בשידור הלייב ריאיון עבודה עם אופירה נחמני מנהלת אזור ירושלים בסיפור חוזר
לקבלת טיפים נוספים הקשורים לעולם העבודה לחצו כאן
איך הכי נכון להציג את עצמנו בריאיון עבודה? לחצו כאן לצפיה בסרטון
