השבוע אנו מציינים את שבוע המודעות לבריאות הנפש. השנה, בחרתי להעמיק במהותו של מונח בסיסי ומרכזי בעולם בריאות הנפש, החלמה. רבות נאמר על מונח ההחלמה וחוקרים רבים עסקו בשאלת מהותו של המונח. דבר אחד ניתן לומר בביטחון מלא, תהליך ההחלמה הוא תהליך ייחודי ואישי לכל אדם והוא גם היסוד שעליו ניצב שירות שיקום. לא משנה כמה טוב יהיה שירות השיקום אותו ניתן לאדם, כל עוד אדם לא יהיה מעורב ואקטיבי בתהליך השיקום שלו, אין בכך שום תועלת.
כיצד ניתן להגדיר החלמה ?
בשנת 1988 פירטה במאמרה ד"ר פטרישיה דיגן, מהי החלמה. על פי Deegan (1988), החלמה היא הקבלה של מה שאיננו יכולים לעשות או להיות, כאשר אנו מתחילים לגלות מי שאנחנו יכולים להיות ומה שאנחנו מסוגלים לעשות. החלמה היא הדחף, המאבק וההתחדשות. החלמה היא הדבר שבאמצעותו אנשים הופכים לנועזים ולפעילים בתהליך ההחלמה שלהם.
אחת הגדרות הנפוצות של מושג ההחלמה אישית לקוחה ממאמרו של Anthony (1993) :
"…תהליך אישי עמוק וייחודי של שינוי הגישות, הערכים, התחושות, המטרות, הכישורים ו/או התפקידים של האדם. זוהי דרך לחיות חיים מספקים, מלאי תקווה ותורמים, אפילו במגבלות שיוצרת המחלה. החלמה קשורה בהתפתחות של תכלית חדשה ומשמעות חדשה בחיים של אדם, בשעה שהוא גדל מעבר להשפעות ההרסניות של מחלת הנפש."
כיום, ברחבי העולם מכירים בחשיבות התמיכה בהחלמתו האישית של אדם. בהתאם, מרבית שירותי השיקום הקיימים כיום הם ארגונים השואפים להיות ארגונים מכווני אדם והחלמה.
מהו ארגון מכוון החלמה ?
ארגון מכוון החלמה אינו ממוקד באבחנתו של האדם ובטיפול בה, אלא בשיפור רווחתו הכללית של האדם. ההסתכלות על האדם היא הוליסטית, כאשר ההבנה היא שיש צורך להבין ולטפל באדם בהסתכלות רחבה יותר. הבנה זו מבוססת על ארבעה ממדים שצמחו מתוך חוויותיהם של אנשים בעלי ידע מניסיון (Slade, 2019) :
- תקווה – נתפסת המרכיב חשוב בהחלמה האישית.
- זהות עצמית – דימוי עצמי בהווה ובעתיד.
- משמעות בחיים – מתן תכלית, מטרות ויעדים.
- אחריות אישית – יכולתו של האדם לקחת אחריות על חייו.
הערכים המרכזיים בגישת ההחלמה הם האדם במרכז, מחויבות אישית, מוכוונות ובחירה וביצירת סביבה מיטבית ליצירת הדחף, הרצון ותחושת ההתחדשות.
שיטות עבודותיו של ארגון מכוון החלמה מבוססות בדרך כלל על הבנה, מיקוד באדם, איתור נקודות חוזק, בירור תקוות וחלומות של אדם, התאמת השירות לאדם, עידוד העצמה ואקטיביות וניהול עצמי.
מטרתו של שירות מכוון החלמה לסייע לאדם לבחור בחיים בריאים, להיות בעל השליטה, לבצע בחירות באופן עצמאי ואקטיבי ולבחור בשינוי.
כיצד ניתן לקדם החלמה ?
קיימות שיטות רבות לקידום החלמה, ומכיוון שתהליך ההחלמה הוא אישי וייחודי לכל אדם, ניתן לומר שלא כל שיטה מתאימה לכל אדם. אנשי מקצוע בארגון מכוון החלמה צריכים לבחור בשיטה המתאימה ביותר לצרכיו של האדם (Slade, 2019). בשנים האחרונות אנו עדים למספר שיטות וגישות לקידום החלמה :
- קידום החלמה על ידי הערכה
הערכה יכולה לשמש אותנו לתכנון הטיפול ולזיהוי המוגבלות, אך היא יכולה לשמש למגוון רחב של שיטות לקידום החלמה.
- הערכה ככלי מרכזי למתן משמעות ותוקף – מתן משמעות אישית לתהליך ההחלמה לאדם היא אקוטית לצורך הצלחתו של התהליך. בהתאם, אם אדם מצליח להבין את התכלית של תהליך ההחלמה, הדבר עשוי לתת תוקף לתהליך שהוא עובר.
- הערכה ככלי להגברת נקודות חוזק – חשוב לייצר דיאלוג ולזהות את נקודות החוזק של אדם, את הערכים המנחים אותו, חלומותיו, מטרותיו, שאיפותיו ואסטרטגיית ההתמודדות שלו. זיהוי נקודות אלו, יכול לשמש לקידום תהליך ההחלמה של האדם.
- הערכה ככלי לעידוד אחריות אישית – האתגר הגדול בשותפות בין מקל שירות לבין איש מקצוע, הוא לא ליצור מערכת יחסים של תלות. אנו יכולים לבצע פעילויות ששמות את האדם במרכז, למשל – שימת מטרות ויעדים, שאילת שאלות ששמות את האדם במרכז וכן הלאה.
- הערכה ככלי לבניית זהות חיובית – זהותו של אדם עשויה לעבור תהפוכות ושינויים רבים בעודו מתמודד עם מוגבלות נפשית. אנו רוצים לסייע עד כמה שניתן למקבל השירות לבנות זהות עצמית חיובית, על מנת שנוכל לסייע למקבל השירות לחיות חיים טובים עכשיו ולא בעתיד, או לאחר שיעבור שינוי ותהליך ארוך.
- הערכה ככלי לפיתוח תקווה – תקווה היא מרכיב משמעותי בתהליך ההחלמה. כחלק מתהליך ההחלמה, אנשי צוות מלווים יכולים לסייע למקבל השירות על ידי מסרים אופטימיים לגבי העתיד, עידוד התנהגות מעודדת תקווה (למשל, קביעת תכניות לעתיד, הצבת יעדים ומטרות) וכן הלאה (Snyder, 2000).
- קידום החלמה על ידי זיהוי סוגי מטרות – שימוש בהערכה בארגון מכוון החלמה יסייע לנו להבחין בין שני סוגי מטרות :
- מטרות החלמה – החלומות והשאיפות של האדם, המושפעות מהאישיות ומהערכים שלו. מטרות אלו ייחודיות לאדם.
- מטרות טיפול – מטרות אלו נובעות בדרך כלל מהדרישות החברתיות ומהמחויבויות המקצועיות שמוטלות על ארגוני שיקום בריאות נפש, על מנת לתחום התנהגות ולשפר את בריאותו של מקבל השירות.
- קידום החלמה על ידי פיתוח כישורי יכולת ניהול עצמי – להלן מספר הצעות ושיטות לפיתוח כישורי יכולת ניהול עצמי :
- פיתוח יכולת פעולה – חשוב מאוד לסייע לאדם לפתח את האמונה העצמית שלו בעצמו ובתהליך ההחלמה שלו. אנשי צוות יכולים לעודד אדם לשאוף להשיג מטרות ויעדים, לדעת כיצד לחוות הישגים ולשלב חוויות הצלחה בתוך הזהות העצמית האישית של האדם.
- פיתוח העצמה –איש הצוות צריך לתמוך באדם לרצות להפסיק התנהגות מזיקה, ולא להפסיק את ההתנהגות עבורו. אנשי צוות מלווים יכולים לעודד מקבלי שירות להיחשף לאנשים שנמצאים בתהליך החלמה, על מנת להדגים העצמה ולהציג ניסיון בניהול עצמי.
- פיתוח מוטיבציה – מוטיבציה היא מרכיב מרכזי בתהליך ההחלמה. אנשי צוות מלווים יכולים להציע לאדם להתמקד באיך הוא רוצה להשתנות ולא מדוע הוא רוצה להשתנות. לשאול שאלות מגבירות מוטיבציה – "אם תצליח, במה הדברים יהיו שונים?, לבחון את הערכים המנחים של האדם ולבחון האם התנהגותו של אדם סותרת ערכים אלו וכן הלאה.
לסיכום, אם היינו יכולים לייצר את רוח ההחלמה ולחלק אותה לכל, אין ספק שהיינו עושים זאת. אך כאמור, אין זה אפשרי. החלמה היא תהליך אישי של כל אדם עם עצמו. איננו יכולים להחליט בשביל אדם אחר או אף לדעת מתי הרגע הנכון עבורו להילחם, להעז, לקחת סיכון, להצליח או להיכשל. המעט שאנו יכולים לעשות, הוא לספק את הליווי הטוב ביותר, את התמיכה המטיבה ביותר, שתסייע לתהליך ההחלמה, תטפח ותרומם אותו על ידי שימוש בשיטות, התערבויות וגישות שונות, המותאמות לכל אדם ואדם באופן אישי. כך, אדם יעז לנסות ולהיכשל, לנסות ולהיכשל, ולבסוף – לצמוח ולהצליח.
מקורות
- Anthony, W.A. (1993). Recovery from mental illness: the guiding vision of the mental health system in the 1990s. Innovations and Research, 2:17-24.
- Deegan, P. E. (1988). Recovery: The lived experience of rehabilitation. Psychosocial Rehabilitation Journal, 11(4), 11-19.
- Farkas, M., Gagne, C. & Anthony, W. (1999). Recovery and rehabilitation: a paradigm for the new millennium. Boston. MA: Center for Psychiatric Rehabilitation.
- Roberts, G. & Wolfson, P. (2004). The rediscovery of recovery: open to all. Advances in Psychiatric Treatment, 10, 37-49.
- Roberts, G. & Wolfson, P. (2006). New directions in rehabilitation: learning from the recovery movement. In: Roberts G, Davenport S, Holloway F, Tattan T, editors. Enabling recovery. The principles and practice of rehabilitation psychiatry. London: Gaskell, 18-37.
- Slade, M. (2009). 100 ways to support recovery. London: Rethink, 31.
- Snyder, C. R. (2000). Handbook of hope. San Diego: Academic Press.
מקורות מידע שימושיים
World Health Organization. (2019). Recovery practices for mental health and well-being: WHO QualityRights Specialized training: course
