שבת 24/10/2020

כך משפיע הסטרס על הבריאות הנפשית שלנו

וירוס הקורונה, עשוי לזמן לנו התמודדויות עם סיטואציות מלחיצות. איך נהיה מודעים למצבי לחץ ואיך נמנע מהם להשפיע על בריאות נפשנו? ד''ר יעל וינשטיין מסבירה במאמרה "ההשלכות של חשיפה למצבי לחץ על בריאות נפשית" איך עושים את זה נכון.
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

מצבי לחץ הם מצבים בהם אנו חשים חסרי שליטה. אנשים החווים תחושת לחץ מרגישים מאוימים בשל שינויים בסביבתם החיצונית המשפיעים על מצבם הפיזי והנפשי באותו הרגע. כך למשל, השפעה פיזית של מצב לחץ על גוף האדם יכולה לבוא לידי ביטוי בתחושת מחנק, היפר-ונטילציה (נשימה מהירה), דופק מואץ וכן הלאה. השפעה נפשית של מצב לחץ יכולה לבוא לידי ביטוי בתחושת חרדה חריפה, פאניקה וכן הלאה (  Peters & McEwen, 2015). מצב לחץ לרוב לא נמשך זמן רב, אלא מספר רגעים או מספר ימים. במידה ומצב הלחץ נמשך תקופת זמן ארוכה יותר, נתייחס לאירוע זה כמצב לחץ כרוני (Peters, McEwen & Friston, 2017).

מודל הלחץ החברתי שפותח על ידי  Dressler, Oths & Gravlee (2005)  טוען שמצבי לחץ חברתיים עשויים להשפיע רבות על בריאותו הפיזית והנפשית של אדם. מצבי לחץ חברתיים הם מצבים בהם אנו חשים איום או חוסר שליטה כתוצאה מהמאפיינים הסביבתיים בהם אנו נמצאים (למשל, נוכחות של אנשים מסוימים, חשיפה לתכנים מסוימים וכן הלאה). מרבית המחקרים שבוצעו עד כה התמקדו בהשפעה של מצבי לחץ על בריאותו הנפשית של האדם בשל ההשלכה הישירה שלאלו יש על נפשו של אדם (Schwartz & Meyer, 2010). 

יתרה מכך, אנשים שונים עשויים מגדירים אירועים שונים כמצב לחץ.  אדם אחד עשוי להגדיר מפגש חברתי (למשל מפגש עם משפחה או חברים) כמצב לחץ ואילו אדם אחר עשוי להגדיר בדיקה רפואית או מפגש ברחוב עם כלב כמצב לחץ. בנוסף, אופן התגובה של כל אחד מאתנו למצב לחץ, עשוי להשתנות בין אדם לאדם . כלומר, הגדרת האירוע כמצב לחץ, אופן התגובה וצורת ההתמודדות שלנו עם מצב הלחץ עשוי להיות מושפע מהמבנה האישיותי ותכונות האופי של האדם (Peters, McEwen & Friston, 2017).

ידוע שההשלכות הנפשיות של החשיפה למצבי לחץ מהותיות יותר אנשים עם בקרב מוגבלות נפשית לעומת ההשלכות הנפשיות אצל האוכלוסייה הכללית (Halperin, Levy, Avissar & Schreiber, 2017). אך מדוע אוכלוסיית האנשים עם מוגבלות נפשית רגישה יותר למצבי לחץ ? 

ראשית, חוקרים משערים שבנוסף לגורמי לחץ חברתיים הקיימים בקרב האוכלוסייה הרחבה (כפי שמפורט במודל הלחץ החברתי של Dressler, Oths & Gravlee משנת 2005) , בקרב אנשים עם מוגבלות נפשית קיימים גורמי לחץ נוספים המשפיעים על בריאותו הנפשית של האדם, כגון : דעה קדומה, אפליה וסטיגמה מצד האוכלוסייה הכללית. הצורך להתמודד עם גורמי לחץ נוספים אלו, עשוי להשפיע באופן ישיר על מצבו הנפשי של האדם (Schwartz & Meyer, 2010). 

שנית, הסבר נוסף לרגישות לחשיפה למצבי לחץ בקרב אנשים עם מוגבלות נפשית, הוא הסבר ביולוגי. בעת חשיפה למצבי לחץ, הגוף שלנו מפריש את הורמון הלחץ, קורטיזול. קורטיזול הוא הורמון בעל חשיבות מהותית בתפקודו התקין של הגוף שלנו, כאשר בין תפקידיו : ויסות חילוף החומרים ולחץ הדם בגוף, ויסות תגובות מערכת החיסון לדלקות שונות וכן הלאה. אך, בעת חשיפה למצבי לחץ ריכוזו של ההורמון בדם עולה מעבר לטווח הנורמה (Staufenbiel, Penninx, Spijker, Elzinga & van Rossum, 2013).

מחקר מצא שחוסר יכולת לווסת את ריכוז הקורטיזול בדם לאחר חשיפה למצב לחץ, עשוי לגרום להפרעת חרדה (De Kloet, 2008). בנוסף, ויסות לא תקין של רמות הקורטיזול בדם לאחר חשיפה למצבי לחץ נמצא קשור גם להתפתחות מוגבלות נפשית נוספת  (Vreeburg, Zitman, Van Pelt, DeRijk, Verhagen, Van Dyck & Penninx, 2010). חשיפה למצבי לחץ עשויה ליצור מצב של עוררות יתר כתוצאה מהפרשה של הורמון הלחץ, קורטיזול, ובהתאם לכך עשויה להיות בעלת השלכות מהותיות על בריאותו הנפשית של אדם עם מוגבלות נפשית עוד לפני כן.

לסיכום, חשיפה לאירוע לחץ עשויה להיות בעלת השלכות מהותיות עבור כל אדם, אך במיוחד עבור אנשים עם מוגבלות נפשית . בימים אלו בהם אנו מתמודדים עם וירוס הקורונה,  אנו עשויים להתמודד עם סיטואציות רבות שחלקן עשויות להיות מלחיצות מאוד,  עלינו להיות מודעים להשלכות האופציונליות של חשיפה למצבי לחץ על בריאותנו הנפשית ולהיערך בהתאם.

מקורות:

  1. De Kloet, E. R. (2008). About stress hormones and resilience to psychopathology. Journal of neuroendocrinology20(6), 885-892.‏
  2. Dressler, W. W., Oths, K. S., & Gravlee, C. C. (2005). Race and ethnicity in public health research: models to explain health disparities. Annual Review of Anthropology34, 231-252.
  3. Halperin, D., Levy, T., Avissar, S., & Schreiber, G. (2017). Severe Mental Illness and Acute Stress: A Study of Service Utilization in a Conflict Zone. Psychiatric Quarterly88(1), 213-220.‏
  4. Peters, A., & McEwen, B. S. (2015). Stress habituation, body shape and cardiovascular mortality. Neuroscience & Biobehavioral Reviews56, 139-150.‏
  5. Peters, A., McEwen, B. S., & Friston, K. (2017). Uncertainty and stress: Why it causes diseases and how it is mastered by the brain. Progress in Neurobiology.‏
  6. Schwartz, S., & Meyer, I. H. (2010). Mental health disparities research: The impact of within and between group analyses on tests of social stress hypotheses. Social science & medicine70(8), 1111-1118.
  7. Staufenbiel, S. M., Penninx, B. W., Spijker, A. T., Elzinga, B. M., & van Rossum, E. F. (2013). Hair cortisol, stress exposure, and mental health in humans: a systematic review. Psychoneuroendocrinology38(8), 1220-1235.‏‏
  8. Vreeburg, S. A., Zitman, F. G., van Pelt, J., DeRijk, R. H., Verhagen, J. C., Van Dyck, R., & Penninx, B. W. (2010). Salivary cortisol levels in persons with and without different anxiety disorders. Psychosomatic medicine72(4), 340-347.‏

?האם הכתבה עניינה אותך
0
4

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.