יום שני 30/11/2020

קבוצת בעלי ידע מניסיון בנושא: התמודדות עם הסגר

קבוצת בעלי ידע מניסיון של שכולו טוב הגיעו לענות לכם על כל השאלות שמעניינות אתכם. בכל שבוע נדון בנושא או בשאלה שאתם בחרתם עבורנו. והפעם: איך מתמודדים עם הסגר?
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

אנחנו קבוצת בעלי ידע מניסיון מקבוצת שכולו טוב. שבעה משתתפים בעלי ידע מניסיון בהתמודדות עם מגבלה נפשית ובעלי ניסיון חיים רב. אנו מגיעים מחמש ערים בארץ: ב”ש, חיפה, חדרה ירושלים ות”א. מידי שבוע נדון בנושא או שאלה שאתם בחרתם עבורינו. בוחרי הנושא יכולים להיות אנשי צוות, מקבלי שירות או כל אדם אשר מעוניין בנקודת המבט הייחודית לנו באותו נושא. בעזרת המנחה שלנו ניר שבי, מנהל מערך ידע מניסיון בקבוצת שכולו טוב ואדם עם מגבלה נפשית בעצמו ננסה לענות בצורה מקצועית וליצור דיון כנה ויצירתי.

הנושא שנבחר היום הוא אקטואלי ביותר לכל אדם במדינה והוא: התמודדות עם הסגר.

בנושא זה אנו אנשים עם ניסיון כפול. מצד אחד אנו בעלי ידע נסיון עם התמודדות עם מגבלה נפשית אישית, ומצד נוסף אנו בעלי ידע עם התמודדות עם סגר מדיני שנוצר עקב התפשטות נגיף הקורונה ואנו למודי ניסיון בהתמודדות עם הסגר מפני שזהו כבר סגר שני במדינת ישראל.

ההבדלים בין הסגר הראשון לשני:

עלו מספר מחשבות ודעות סביב שאלה זו. מצד אחד הצלחנו לשמור על אופטימיות. “הנה כולנו נשב בביתנו בסגר וננצח את נגיף הקורונה” ועכשיו בסגר השני קיימת תחושת פסימיות וייאוש לאחר שהבנו שמשהו לא עובד בסגר ובכך הסגר הראשון והשני לא דומים. בנוסף הצטמצמו משמעותית כמות המשמרות ביחידות השיקומיות אך התווספו עבודות אותן אפשר לבצע מהבית. עוד הבנו שאנו כבר למודי ניסיון בהתמודדות עם הסגר ואנו צריכים ללמוד לחיות עם תקופות שכאלו, הרי נגיף הקורונה יהיה עימנו לפחות עוד שנה אם לא יותר ועלינו לפתח יכולת התמודדות עם מציאות משתנה. הסגר השני גם הציף בנו מחשבות חיוביות: “הסגר השני גרם לי לי לעשות חשבון נפש אישי לגבי חיי התעסוקתיים”, “החלטתי לעשות שינוי משמעותי קדימה בתעסוקה, הבנתי שמה שאני עושה כיום לא מספיק לי ואני מרוצה להגשים את עצמי בצורה יותר טובה”. עוד מחשבה שעלתה בנו שבסגר הראשון היינו בשוק ובהלם מכל מה שקורה וחשנו שהדבר מגיע אלינו כמו “פצצה” ואילו בסגר השני התחדדה אצלי התחושה שאי אפשר לתכנן דברים יותר מידי קדימה מפני שאין לדעת מה צופן לנו העתיד הקרוב וגם הרחוק. בנוסף חשנו שבסגר השני קיים חוסר אמון בין האזרחים למנהיגי המדינה. עוד הבנו שעלינו לממש את חיינו בצורה מחושבת יותר ולהגיע לתוצאות משמעותיות במעט זמן מפני שהמציאות משתנה מידי יום. לסיכום נאמר שאנו כאנשים זקוקים כמה שיותר לשיגרה, דבר אשר קבוצת שכולו טוב סיפקה לנו בימים ללא סגר בצורה שלמה ואילו כיום בתקופת הסגר אתר הקבוצה מצליח בצורה מיטבית ליצור לנו שיגרה במגבלות התקופה.

התמודדות עם תחושת הבדידות

זוהי תחושה אשר מאתגרת לא רק אנשים עם מגבלה נפשית אלא את כולם.
חשבנו שבתחילה תחושת הבדידות הייתה עמוקה יותר וככל שההגבלות בסגר מתמעטות כך גם התחושה מתמעטת. הבנו שתחושת הבדידות היא לא סוביקטיבית במצב הסגר אלא אובייקטיבית לחלוטין ולעיתים כשיש איזה שהוא צורך רפואי שבוא אתה אמור לטפל, תחושת הבדידות פוחתת. סיכמנו שאפשר להפיג את תחושת הבדידות ע”י שמירה על קשר טלפוני עם חברים ולעיתים בפגישות פיסיות עם שכן או מכר שגרים קרוב אליך.

חשיפה למידע בתקשורת

סוגיה שבחרנו לעסוק בה מכיוון שיש לחשיפה זו השפעה על מצב הרוח והמצב הנפשי. חלקנו באופן מכוון ממננים את הצפייה במדייה הטלוויזיונית. חלקנו צופים ומאזינים רק למהדורה המרכזית בשעה 20:00. עלה רעיון שאפשר גם להאזין למוזיקה או לצפות בסרטים אשר לא קשורים למצב. עוד נאמר שהמדיית החדשות זורעת פחד וחוסר וודאות. ואצל חלקנו אף עלתה  הגישה שפשוט לא לצפות בחדשות בכלל, עם הבנה שהדברים החשובים שאנו אמורים לדעת אנו נשמע מחברים ומשפחה.

הנחיות ההתנהלות בסגר

גם בסגר הראשון וגם בסגר השני מידי ערב ראש הממשלה שלנו בינימין נתניהו היה נואם ולאחר מכן היו מוקראות ההנחיות. בשני הסגרים ההנחיות היומיות לא היו ברורות. קיימת תחושה שההנחיות לא מונעות רק מהחלטות בריאותיות אלא מעורבב בהן גם לא מעט החלטות פוליטיות אשר מנתבות את ההנחיות ויוצרות חוסר הבנה ובילבול בקרב האזרחים. הוספנו שיש הנחיות בריאותיות שכן ברורות. אך מה שכן ברור שמצופה מהאזרחים בכדי לשמור על בריאותינו לא מתממש ויש לא מעט הפרות של הנחיות וזו אחת הסיבות העיקריות שיש כיום סגר שני.

עלתה מחשבה שלא לנו כאזרחי המדינה להוות דוגמא ולקחת אחריות אישית אלא של ההנהגה להוות דוגמא ולקחת אחריות אישית. עוד עלה שעלינו לקחת אחריות אישית ולדאוג להתנהגות שלנו ושל משפחתינו. לדוגמא: “בני הוא בבידוד ולכן החלטתנו כל המשפחה להיות בבידוד איתו.”

התמודדות עם הרגשה פיזית או נפשית לא טובה במהלך הסגר

התחלנו בהתיחסות להרגשה לא טובה פיסית. כיום רוב קופות החולים נותנות שירות הן טלפוני והן באופן מקוון וכמובן שאם יש צורך דחוף יש ללכת פיסית לבדיקה עם מיגון ואחריות אישית מלאה. חשבנו שקשר רציף טלפוני עם המשפחה הוא דבר אשר עוזר מאד לשמור על בריאות נפשית. ציינו שתמיכת הסביבה לא פחותה מלקחת כדורים באופן סדיר וללכת לפסיכולוג. נתנו ערך רב ועמוק בתמיכת הסביבה. בימים טרופים אלא יש יותר קווי תמיכה נפשית אשר הרחיבו את שירותיהם וחשוב להיות עם האצבע על הדופק ולהשתמש בהם בעת הצורך. אנו גם שוחחנו בכבוד רב על “תרופות סבתא” כשתחושה נפשית מדרדרת, כמו נשימות, האזנה למוזיקה ויצירה מכל סוג שהוא. סיכמנו שהדבר הנכון ביותר לשמירה על בריאות נפשית הוא בניית סדר יום ופה החבר’ה ציינו שאפשר לניעזר באתר שלנו שמספק שידוריי לייב במשך רוב שעות היום. וזה דבר אשר יכול לעזור לנו לבנות סדר יום.

תקווה בימי הסגר

בהקשר הזה עלה נושא האמונה. אם נאמין שלבסוף המצב יסתדר אז נצליח לשצור על תיקווה. עלתה דוגמא: “כשאני בשעות של חוסר תיקווה היא מתקשרת לסומכת שלה שכמובן לא יכולה לבוא, אני משוחחת שעה קלה אשר מקלה על תחושת חוסר התיקווה שאני חווה.” עוד דבר שעוזר לנו הוא להיזכר ואף לכתוב את המטרות והחלומות שהיו לו לפני תקופת הסגר והמחשבה על הגשמתן מחזירה לו את תחושת התיקווה.

ניר שבי, מנהל מערך ידע מניסיון
קבוצת שכולו טוב

?האם הכתבה עניינה אותך
0
18

תגובה אחת

  1. מאוד מעניין ומשקף את דעותי אני חושבת שהקורונה והסגר הביאו אותי להחלתות חדשות ליבי מה אני רוצה לעשות ברגע שיגיע החיסון ונוחל שוב בבטחה לצאת מהבית

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.