מדיניות מכוונת החלמה ושינויים חקיקתיים עשויים להשפיע על תפיסות של מקבלי שירות בנוגע לשירות הניתן להם. אף על פי שגישת ההחלמה רווחת במדינות רבות, קיימים מעט מאוד מחקרים הבוחנים את השפעת הגישה על חווייתם של מקבלי השירות.
ארגונים הפועלים על פי גישת ההחלמה מעוניינים לקבל משוב ממקבלי השירות, להשיג מטרות ויעדים כפי שמקבלי השירות מציבים אותם וזאת על מנת לייעל ולשפר את הטיפול שניתן בשרותי בריאות הנפש.
כיום, ישנן עדויות התומכות ביעילותה של גישת ההחלמה (Slade & Longden, 2015). מחקרים מראים שגישת ההחלמה מסייעת במיוחד בתחומים של תמיכת עמיתים וניהול-עצמי (Davidson, Bellamy, Guy & Miller, 2012). למרות זאת, עדיין יש צורך במחקר מקיף ומהותי בנוגע להשפעת השימוש בגישת ההחלמה על חוויות ותפיסות מקבלי השירות.
מבחינה בין לאומית, אי–מיסוד, אימוץ של פסיכיאטריה בקהילה וקידום של גישת ההחלמה הובילו לשינויים מהותיים במדיניות ובמתן שירותים בתחום בריאות הנפש. באירלנד למשל, השינוי שחל במתן שירותים בתחום בריאות הנפש הועצם בשל חקיקה משנת 2006 להבטחת סטנדרטים של טיפול, חזון של שינוי. מדיניות בריאות נפש שנוסדה מתוך מחויבות כלפי מקבל השירות ומשפחתו, אופטימיות כלפי החלמה, הנגשה ומעורבות, המשכיות של טיפול, שילוב חברתי וקידום בריאות הנפש.
שינויי מדיניות ושינויים חוקתיים מייצגים היבט חשוב ומרכזי בהקשר של מקבלי השירות. בהתאם לכך, כל חקירה אודות חוויותיו של מקבל השירות חייבת לקחת מרכיבים אלו בחשבון. כך למשל, מאז שנת 2006, אירלנד התחלו לתכנן כלי להערכת ההטמעה של מודל ההחלמה על מנת לקדם פרקטיקות של החלמה (כגון: עקרונות הדרכה בהחלמה, בתי ספר להחלמה ותמיכת עמיתים). באחרונה אף הוקם באירלנד משרד לאומי שמטרתו יצירת מעורבות של מקבלי שירות וחברי משפחה, בתחומים שונים, כגון : מעורבות בתעסוקה, הטמעה והערכה של שירותים.
למרות זאת, בשנת 2017 השימוש בגישת ההחלמה באירלנד נותר ללא עלייה מספקת. אך באופן כללי, מקבלי שרות בבריאות הנפש דיווחו על שביעות רצון גבוהה לעומת שירותים בתוך הקהילה (Bø, Ottesen, Gjestad, Jørgensen, Kroken, Løberg & Johnsen, 2016).
האתגר של ארגונים כיום הוא להכיר בערך של המשוב המתקבל ממקבלי השירות ולהשתמש בו באופן משמעותי על מנת לקדם את השירותים שהם נותנים. דרך אחת להשיג זאת היא על ידי חקירה של תפיסותיהם של מקבלי השירות את הטיפול והשינוי לאורך זמן, ולהשתמש בהם על מנת לייצר שינוי. בנוסף, חשוב מאוד להבין את המשוב מאנשים הנמצאים ברצף שיקומי לאורך זמן לעומת מקבלי שירות שהשתקמו, ויתכן שהם בעלי נקודת מבט רחבה ושונה להציג.
מחקרים שונים עשויים לסייע בפיתוח הבנה של השירות הניתן, לקבוע כיצד התערבויות נחוות ומוטמעות, ולחקור את המגבלות של הטיפול בהתאם. מחקר אודות תפיסותיהם של מקבלי השירות יאפשר הערכה מדויקת של ההשלכות של שינויי מדיניות וחקיקה. חקירה זו חשובה ביותר משום שהיא תוכל לבסס האם שינויים אלו שיפרו את איכות השירותים הניתנים בבריאות הנפש והחוויה של אלו הצורכים שירותים אלו.
אופטימיות, שוויון זכויות ורוחה המהפכני של גישת ההחלמה שיפרו את חייהם של מקבלי השירות על ידי כך שהם יכלו לקחת חלק פעיל בתהליך – עם עקרונות וערכים מנחים. הגישה קידמה צדק חברתי, אזרחות וזכויות אדם עבור אנשים שנשללה זכות הבחירה שלהם על ידי החברה. בנוסף, הגישה אתגרה אנשי מקצוע וטיפול לשאול שאלות ולהגיב לתחושות המצוקה. למרות זאת, ההטמעה והעקרונות המרכזיים של הגישה דורשים חקירה נוספת בשל העובדה שחלק ממקבלי השירות טרם הצליחו "להרוויח" מגישת ההחלמה.
מקורות
- Bø, B., Ottesen, Ø. H., Gjestad, R., Jørgensen, H. A., Kroken, R. A., Løberg, E.-M., & Johnsen, E. (2016). Patient satisfaction after acute admission for psychosis. Nordic Journal of Psychiatry, 70(5), 321–328.
- Davidson, L., Bellamy, C., Guy, K., & Miller, R. (2012). Peer support among persons with severe mental illnesses: A review of evidence and experience. World Psychiatry, 11(2), 123–128.
- Slade, M., & Longden, E. (2015). Empirical evidence about recovery and mental health. BMC Psychiatry, 15(1), 285-300.
